תגית: שדרה

פסל פסל תרדוף לאורך שדרות רוטשילד

פסל פסל תרדוף לאורך שדרות רוטשילד

סיור בעקבות פסלי חוצות המוצבים בתל אביב – יפו.

לאורך שדרות רוטשילד. שדרה כמוזיאון פתוח.

על הפסל הראשון שבשדרה אפשר להתווכח האם זה בכלל פסל? אבל בקרן רחוב הרצל הציבה העירייה את דמותו של הקיוסק הראשון שעמד בשדרה בשנות העשרה של המאה העשרים. עד שיצא קצפו של מר שלמה להט (צ'יץ) שהיה בדיוק בזמן הקצף ראש העירייה.

דיזנגוף רוכב על סוסתו

 "דיזנגוף רכוב על סוסתו" ליד בית מספר 20

נלך לאורך השדרה לכיוון התיאטרון הלאומי "הבימה" נפגוש את ראש העירייה המיתולוגי של העיר תל אביב מר מאיר דיזנגוף רכוב על סוסו החום. איתו יצא כמעט כל בוקר לבקר ברחובות העיר לבדוק בעיקר את ניקיונן. את דיזנגוף על הסוס אנו יכולים לראות בזכותו של האמן דוד זונדלביץ שנולד בשנת 1950 בליטא. עלה ארצה בשנת 1990 ויסד במושב בית ינאי בית ספר לפיסול "בסיס". על ביצוע היצירה "דיזנגוף רכוב על סוסתו התחרו 10 אמנים והוא זכה. אני סבור שסוסתו של דיזנגוף נהגה לנוע במתינות מתוך יחס של כבוד ליושב על גבה אבל דיזנגוף נתן לה את השם "מהירה".

 במרחק מטרים ספורים מהפסל עומדת האנדרטה לכבודם ולזכרם של מייסדי העיר העברית הראשונה. את האנדרטה עיצב האמן אהרון פריבר שעלה ארצה בשנת 1922 והיה מבין תלמידיו המצטיינים של האמן אברהם מלניקוב שלימד פיסול בבית הספר "בצלאל".

תחרות לעיצוב האנדרטה נערכה במלאת 40 שנים לייסודה של העיר. ביום 23 בחודש מרס בשנת 1951 נחנכה האנדרטה ברוב עם שבה השתתפו אחרוני המייסדים. האנדרטה נמצאת בתוך "כיכר המייסדים", ציון לכך הוא בציון החרוט באבן המוצב בקצה הרחבה.

מצידה האחד של האנדרטה מופיעים שמם של כל 66 המייסדים. מצידה האחר יצר האמן תבליט של ארבעת השלבים שחלו, בדרכו של המקום עליו ניצבת כיום העיר ללא הפסקה.

"אקוודוקט" ליד בית מספר 27

נמשיך בדרכנו בתוך השדרה.

במרכז השדרה נמצא פסל שלא שייך אליה והובא לכאן בגלל שלא היה מקום להציבה במקום ההתרחשות. זהו פסלו של האמן ערן שקין שנולד בשנת 1962 במדינת ישראל. ערן שקין אוהב פסלים  וציורים הקשורים בנושא מים.

הפסל נעשה לאזכור המקרה שקרה ביום האחד במרס 1993 שבו הגיע זייאד סלמה צעיר כבן 19 משכונת זייתון שברצועת עזה לתל אביב במונית, לחפש עבודה. לא היה לו עבר כמפגע והוא לא היה חשוד במעשי חבלה, גם אישור כניסה לחיפוש עבודה היה לו רק שפג תוקפו יומיים קודם לכן. המונית הורידה אותו ברחוב העלייה בתל אביב. כשירד מהמונית בשעה מוקדמת של אותו בוקר ראה מולו מעברו השני של הכביש שני אנשים עומדים בפתחה של מספרה. לאחר מכן הוברר שהיו אלה נתן עזריה בעל המספרה וגרגורי אברמוב שעלה ארצה שלושה חדשים קודם לכן והמתין לפתיחת המספרה בכדי להסתפר. זייאד סלמה ראה אותם ורץ אליהם ודקר אותם בסכין שהייתה בידו. שניהם התמוטטו מיד ונפלו ארצה. הוא המשיך את מסע ההרג והנקם שלו במעלה רחוב העלייה. דקר עוד 8 אנשים שנקרו בדרכו פנה ועבר לרחובות סמוכים והמשיך בצעקות "אללה הוא אכבר" וניסה לדקור עוד עוברי אורח. בעל מוסך שראה את מעשיו והבין שיש לעצור את ההרג נטל מוט ברזל וחבט בו בראשו. זייאד נפל ונעצר בידי הסובבים אותו עד לבוא המשטרה.

מזל גדול היה שהוא פנה במעלה רחוב העלייה ולא דרומה. באותה שעה הגיעו ילדי בית הספר הנמצא במורד הרחוב אל בית ספרם.

הרעיון של האמן בייצרו את הפסל היה שהוא קטע את זרם המים שזורם באקוודוקט שמסמל את זרימת החיים והראה את זה בזרימת המים. ברגע שנפסקה זרימת המים באקוודוקט נפסקו החיים. היפה בפסל ובמיקומו שמאחוריו ניתן לראות דקל הצומח מעלה מעלה ומראה לנו שצריך להתגבר ולהמשיך את הצמיחה.

 "חלון לשדרה" ליד בית מספר 39

חלון לשדרהפסל זה נעשה על ידי האמן בוקי שוורץ שנולד בישראל. למד במכון "אבני" ולאחר מכן נסע להשתלם בלונדון וזכה בפרסים אחדים, ביניהם פרס גוגנהיים.

פסל זה מורכב משני חלקים שכל אחד מהם יכול לשמש כפסל חוצות. בכדי לקבל את חווית הפסל צריך לשבת על הכסא המוצב ברום המדרגות שבשדרה ולהשקיף על חלקו השני המוצב בחצר "בית ציון" ולראות חלון הנשקף אל מרכז העסקים התל אביבי.

כסא בשדרה

 "עורבים על דקל" ליד בית מספר 76

עורבים על דקלהאמנית מאיה כהן-לוי הכינה פסל מלוחות פלדה המרותכים ביניהם ויוצרים דמות של עץ הדקל שהוא סמל המזרח. על ענפי העץ עומדים עורבים בתנוחה כאילו כרגע הם הגיעו לעץ או עכשיו הם פורחים מכאן. האם הפסל יבלבל את העורבים הנמצאים בין עצי הפיקוס שבשדרה?

 "מקהלה" בבית מספר 96

האמנית עפרה צימבליסטה הוזמנה לעצב את כל הבניין בשדרות רוטשילד 96. בעלי הבית ביקשו גם פסל שיעביר את המסר על יופיו של הבית, והאמנית הציעה להעמידו במרפסת הבית בקומה ב'. בפסל רואים שתי נשים וגבר אחד מתוך מקהלה, השרים בקול רם. הצבעים שבהם צבעה את הפסל הם צבעי פסטל בהיר, צהוב, כחול ואדום.

  "שיר" בגן אלאלוף בפינת רחוב אנגל

שירשיר שכתבה נעמי שמר בשנת 1958 לתל אביב העיר הלבנה הוצב בתוך הגן לכבודו של נתן אלאלוף בפינת רחוב אנגל שהיה מלחין מחונן שכתב את המוסיקה ל"הדיבוק". עלה ארצה בשנת 1924 והלחין שירים של ביאליק וטש'רניחובסקי.

בשנת 1982 הוענק לה פרס ישראל בזמר העברי.

 "אביב" מול בית מספר 113

אביבהאמנית דרורה דומיני נולדה בישראל וזכתה להקים את הפסל הראשון בשדרה בשנת 1989. את הפסל עיצבה האמנית בצורת שער, השער לשדרה או אולי השער לעיר המחדשת את פניה. השער עומד על ספלי קפה המזכירים לנו את מנהג המזרח לכבד את ההלך בספלון קפה וכוס מים. מבעד לשער רואים את בריכת דגי הזהב המשרים שלווה על המתבונן. הפסל הוקם בין ביתו של ראש העיר מצד אחד, וביתו של סגן ראש העירייה מצידו השני. אולי לסמל את הקשר לעיר.

 "יסוד" מול בית מספר 129

האמן מיכה אולמן נולד בתל אביב ולמד בבית הספר לאמנות "בצלאל" שבירושלים. לימים היה מורה בבית הספר.

הפסל הזה הוא חריג מכל פסלי החוצות המקובלים. הפסל עשוי יסודות בטון הקבורים באדמה. כאילו שזה ייסוד העיר שאותה יגלו הארכיאולוגים בבואם לחפור את העיר העברית. הפסל מציין את "בית ארבעת המרחבים" שהוא הבית הישראלי מתקופת הברזל. בכל אחד מארבעת חדרי הבית הציב האמן צורה גיאומטרית שונה.