תגית: רחוב קפלן

שרונה

דף למטייל בשׂרונה

 המאה ה-19 התאפיינה במספר קבוצות נוצריות שראו בסוף המילניום את זמן בואו של המשיח בחזרה לארץ הקודש. בשנת 1842 סיפר הבישוף מכנסייה לותרנית כריסטוף הופמן למאמיניו כי מצא בכתבי הקודש את הדרך לחזרתו המהירה של המשיח. מאחר והיהודים יודעים את סוד הנבואה לכן, באם הם יחזרו לארצם ויעבדו את האדמה הקדושה, המשיח יחזור ויבנה את בית המקדש, ועלינו לעזור להם לשוב אל עבודת האדמה כפי שמסופר בכתבי הקודש.

 

בשנת 1868 הגיע קבוצה של כחמש מאות מאמינים השייכים לכנסיית הטמפלרים שהוקמה במדינת וירטנברג בגרמניה. הם נאלצו להישאר בחיפה ובנו שם את שכונת מגוריהם הראשונה. כעבור מספר חדשים פוצלה הקבוצה וחלק מהמאמינים בראשותו של הכומר כריסטוף הופמן עזבו את חיפה ועברו ליפו. הם התיישבו בשכונת המגורים של הקבוצה המשיחית שהגיעה מאמריקה ונאלצו לעזוב את הארץ הקדושה.

 

בחודש אוגוסט 1871 הגיעה קבוצה של מאמינים בראשותו של הבישוף כריסטוף הופמן אל השטח החדש שהם רכשו מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית וקידשו את האדמה בשירי הלל. הם הזמינו אדריכל שתכנן בעבורם את המושבה כפי שהיו רגלים במדינתם וירטנברג. כעבור מספר חדשים כבר החלו 18 טמפלרים לבנות את ביתם בשכונה החדשה שקיבלה את השם שׂרונה מתוך מחשבה שהייתה מבוססת על טעותם של הצלבנים שקבעו שהשרון מגיע עד לפאתי העיר תל אביב של היום. השם שׂרונה נהגֶה בגרמנית סרונה כי הכומר מרטין לותר כאשר תרגם את התנ"ך מלטינית לגרמנית כתב את הפסוק משיר השירים: "אני חבצלת השרון" באות S ולכן גם המושבה החדשה תבוטא עם האות S וכך נולד השם "סרונה".

הטמפלרים היו חרוצים כמו כל יקה מצוי, ורכשו קרקעות מסביב למושבה ונטעו ושתלו ועסקו בכל ענף חקלאי שרק אפשר. יהודים מספר עבדו במושבה והיו גם שהתגוררו בה.

 

במלחמת העולם הראשונה גרשו הבריטים עם כיבוש השטח הנדון את כל הטמפלרים שישבו בסרונה למצרים. הם קיבלו רשות לחזור רק בשנת 1922 בהתערבות הממשלה הגרמנית ו"חבר הלאומיים". הטמפלרים שחזרו שבו ושיקמו במהירות את המושבה וחזרו לעבד את אדמתם. בביקורם בבית החולים הגרמני שהיה במושבת האם שלהם ביפו פגשו רוקח יליד גרמניה שכמובן דיבר גרמנית רהוטה ועסק ברוקחות הומיאופתית כפי שהם היו רגילים מתקופת חייהם בווירטנברג. הטמפלרים הציעו לרוקח מר איזידור ממלוק לבוא ולעבוד בשכונתם באופן קבוע ובלעדי ובתמורה לכך הם יבנו בעבורו בית מרקחת קטן בתוך השכונה. איזידור ממלוק הסכים.

 

הטמפלרים דאגו להביא לשׂרונה מגרמניה את כל בעלי המקצוע הנדרשים ולכן היו במושבה בתי מלאכה כגון, יקב לתעשיית היין, בית בד לייצור שמן, נגריה גדולה, רפתות, נפח לתיקון פרסות, קבלני בניין וכל שאר בעלי המקצוע הנדרשים לבניית בתים. כך שהם כמעט ולא היו זקוקים להישען על בעלי מקצוע מקומיים שעל זה הם לא יכלו לסמוך.

 

כאשר עלה היטלר לשלטון בגרמניה החלה תנועה של המפלגה הנאצית לנשב גם בסרונה עד שכול חברי המושבה נאלצו להירשם כחברי המפלגה. הבריטים גרשו את כל יושבי שרונה במלחמת העולם השנייה לאוסטרליה.  לאחר שנודע בארץ ממדי השואה וההתעללות של המפלגה הנאצית ביהודי אירופה תקפו המחתרות את יושבי המושבה עד שהם הבינו שעליהם לעזוב את הארץ. אחרוני הטמפלרים עזבו את הארץ ערב הקמת מדינת ישראל.

לתוך שטח המושבה נכנסו משרדי הממשלה השונים וצבא ההגנה לישראל שזה אך הוקם. בתוך היקב שיפצו והחזירו לכשרות ולפעולה מלאה מספר מטוסים שנקנו כעודפי הצבא הבריטי.

בשנת 2004 החליט ראש העירייה מר רון חולדאי להרחיב את רחוב קפלן בטענה שזו דרך הכניסה לעיר ולכן עליה להיות רחבה ונאה. לצורך הרחבת הכביש הוזזו מספר בתים ממקומם והכביש הורחב.