תגית: סעדיה שושני

שלושה אנשים חברים שהקימו את המשטרה העירונית הראשונה בתל אביב

שלושה אנשים חברים שהקימו את המשטרה העירונית הראשונה בתל אביב

 שלום פחטר
שלום פחטר, אברהם קריניצי, סעדיה שושני, הקימו את המשטרה העירונית הראשונה בתל אביבנולד בכ"ה שבט תרמ"ג (1883) בכפר קטן, בפלך גרודנה, שברוסיה. לאביו פרץ שהיה חסיד ליברלי, ציוני וסוחר ביערות. הסבא מצד אמו היה בעל מפעל לייצור טבק ברוסיה. שלום גדל בבית שהיה מרכז לציונים ולמד ב"חדר" ומפי מורים פרטיים רכש השכלה כללית.
הוא עמד בראש אגודת הנוער הציוני בעירו והשתתף בועידת "התחייה" במינסק ובוועידת הלסינגפורס הידועה. אגודת הנוער שעמד בראשה פעלה בחשאי מפני השלטונות הרוסיים וארגנו פלוגות להגנת יהודי העיר מפני התנכלויות הגויים.
בשנת 1910 עלה ארצה ונתקבל על-ידי חברו דוד פניג שהתגורר בנס ציונה. כעבור כשנה באה ארצה מסמיאטיץ ארוסתו שושנה, והם נכנסו לחופה בנס ציונה.
בסוף שנת 1910 יסד בית חרושת מכני בשותפות עם קלמן הופמן והשותפות קיבלה לרשותה גם את בית-המלאכה לרהיטי ברזל של ברוך טולצ'ינסקי, (ממייסדי אחוזת בית) ועל אף הקשיים, הצליחו למצוא קונים לתוצרתם אפילו בבירות, ובייחוד ייצרו קרוניות ומריצות וכבשו למפעלם מעמד של כבוד בין התעשיינים בארץ.
בעלותו ארצה הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר". הצטרף ביחד עם אברהם קריניצי, דוד סברדלוב וסעדיה שושני לאגודת 'מרכז בעלי מלאכה'.
משפרצה מלחמת העולם הראשונה שערערה את מעמד הישוב העברי פעלה קבוצה זו בארגון סודי לסיכול מזימות השלטונות התורכיים העוינים, ולהקלת המשבר. הם ארגנו גרעין הגנה מבין בוגרי הגימנסיה הרצליה, ביניהם אליהו גולומב, דוב הוז ועוד, ובייחוד בארגון יציאת התושבים היהודים בסדר ובמשמעת מיפו ותל אביב בעת גזירת הגירוש מטעם השלטון הצבאי התורכי ביום ז' בניסן תרע"ז, ובארגון המתנדבים לשמירת הרכוש היהודי בתל אביב.

 לאחר המלחמה השתתף באספה המכוננת שהתכנסה לראשונה בתמוז תרע"ח ביפו. השתתף בהנחת אבן הפינה להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, כנציג בעלי המלאכה בארץ, היה חבר הוועד הזמני הלאומי, היה חבר אספת הנבחרים הראשונה והוועד הלאומי ובמועצה הראשונה והשנייה של העיר תל אביב.

 בשנת 1921 התקבל אישור משלטונות המנדט להקמת משטרה עירונית בתל אביב. שלום פחטר השתתף בצוות שיסד את המשטרה העירונית הראשונה. עד לשנת 1926 בה חלה במחלה קשה ונאלץ לפרוש מכל פעילות ציבורית.

 במפעלם המשותף של פחטר והופמן ייצרו בין היתר גם עמודי חשמל מברזל וקרוניות להובלה סחורות כבדות. פנחס רוטנברג בדק ומצא שתוצרת המפעל היא טובה והשתמש במוצרים אלה להקמת תחנת הכוח הראשונה שלו בנהריים.

בהמלצת רוזה כהן העמיד את מפעלו שהיה במקום שכיום נקרא רחוב מרכז בעלי מלאכה, לטובת עבודת "ההגנה" בלילות לצורך מילוי והכנת רימוני יד.

 אברהם קריניצי

נולד בגרודנה, הנמצאת בגבול המדינות בלרוס, ליטא ופולין, ביום כ"ט בכסלו תרמ"ז (1886), למד ב"חדר" עד שנתו ה-15. לאחר מכן עבד כשוליה אצל נגר ולמד את מלאכת הנגרות. הצטרף למפלגת "פועלי ציון" מיד בתחילת דרכה, הצטיין בפעילותו ונבחר לוועד המרכזי בעירו. השתתף בארגון ההגנה העצמית היהודית ובפעולותיה בימי הפרעות נגד היהודים.

בשנת 1904 החלה עלייה לארץ מעיר מגוריו וגם הוא ניסה לעבור את הגבול כדי לעלות ארצה אך המשטרה תפסה אותו והחזירה אותו הביתה. אביו חתם על תעודה שבה הוא מאשר כי בנו יתייצב לשרות הצבא ואז קיבל רישיון עלייה ארצה.

 חברי הוועד המרכזי באודסה ניסו להניאו מלעלות לארץ בגלל המצב הכלכלי הקשה אך הוא התעקש ועבד זמן מה כנגר באיסטנבול והגיע ארצה בחנוכה תרס"ו.

ארגן את שביתת פועלי היקב בראשון לציון והתוצאה הייתה שהוא פוטר מעבודתו וגם לא השכירו לו חדר למגורים. התגורר במחסן אצל ברוך פפירמייסטר עד יעבור זעמם של פקידי היקב.

בצר לו ירד למצריים ועבד בבית חרושת לנגרות שהיה בהנהלת איטלקים. למרות שקיבל משרת מנהל עבודה החליט לחזור ארצה לאחר כשנה ועבד בפתח תקווה בכל עבודה מזדמנת.

בהגיעו לגיל 18 התייצב לעבודת הצבא בגרודנה בהתאם להתחייבות אביו. למזלו שוחרר מהצבא בפקודת הרופא ומיד חזר ארצה.

פעולת ההגנה הראשונה שלו הייתה בפורים תרס"ח הוא אירגן מספר בחורים עם נשק קר. כאשר הגיעו הפורעים לאזור בית החרושת של ליאון שטיין כדי להתנפל על היהודים החוגגים, הבחורים שהתכוננו לכך הפליאו מכותיהם בפורעים כולל שוטרים ערבים שהגיעו במהרה לעזור לפורעים. במלחמה זו נדקר ערבי אחד ומת והמשטרה ביפו ידעה שאברהם קריניצי מעורב בזה וחיפשוהו הרבה זמן.

היה בין מייסדי שכונת נחלת בנימין ובנה את הבית השני למגוריו.

בתקופת המלחמה היה נאמנו של ג'מאל פחה מושל הארץ ודאג לאספקת עצים להסקת קטרי הרכבת התורכית. מרכז עבודתו היה בדמשק ולשם גם הגיע ידידו הטוב סעדיה שושני וקיבל ממנו מטען של רימוני יד ומוקשים שלא הגיעו בסופו של דבר ארצה.

בהיותו ביפו בתקופת המלחמה הצליח לסקל את האשמתו של השייח' ביאדס שביתו היפה והגדול עמד עד לא מזמן בשכונת מנשייה, על כך, שהיהודים מאותתים לצבא האנגלי ובכך גורמים נזק לצבא התורכי.

לאחר המלחמה החזיר את הפעילות לבית החרושת שלו לרהיטים שהיה בשותפות עם גורלסקי וייצר רהיטים מעולים (גילוי נאות: אמא שלי קנתה אצלו כסאות שאני עדיין שומר עליהם)

בשנת 1926 התבקש על ידי תושבי שכונת עיר גנים לבוא ולנהל את שכונתם שהפכה ברבות הימים לעיר רמת גן.

'גן אברהם' בעיר רמת גן נקרא על שמו ובו התמקם המטה הכללי של צה"ל בימיו הראשונים.

בהתאם להצעת ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף הקים ביחד עם שלום פחטר וסעדיה שושני את המשטרה העירונית והעמיד בראשה את חיים הלפרין.

 סעדיה שושני

נולד בבריאנסק שבפלך אוריול ברוסיה, ביום י"ט באדר א' תרמ"ט, 20.2.1889; למד ב"חדר" ורכש השכלה כללית בביתו ממורים פרטיים. לאחר שקיבל תעודת גמר עלה ארצה בחשוון תרס"ח (1907). היה מראשוני אגודת "מכבי יפו" וממייסדיה. הוא היה ממייסדי "התאחדות בעלי התעשייה" ו"התאחדות בעלי הבתים בתל אביב".

היה ממקימי "ההגנה" בתל אביב בשנת 1921. חבר וראש ה"קבוצה היפואית", הגרעין ממנו נוצרה "ההגנה", שארגנה את השמירה בתל אביב בעת גירוש תושביה לגלות בגליל בזמן השלטון התורכי ובאותה קבוצה היה חבר גם אליהו גולומב, שלימים עמד בראש ה"הגנה" – ודב הוז. הוא שימש כסגן ראש העיר בתקופתו של חיים לבנון, (1953) שימש כמנהל מחלקת התיעול והביוב וכמנהל מחלקת הגנים של העירייה. הוא דאג להביא ארצה את המהנדס ווטסון מלונדון, לצורך תכנון מקיף לפתרון בעיית התיעול ומערכת הביוב של העיר שהלכה וגדלה. מערכות אלו היו יקרות מאוד ואז הקים קרן על שמו, 'קרן סעדיה שושני לתיעול וביוב'.

דודו היה אהרון איתין שהביא בית דפוס עברי ראשון ליפו, והיה ממייסדי "אחוזת-בית". סעדיה, שימש כנשיא 'ארגון בעלי תעשיית הדפוס בישראל וממייסדי "בנק הלוואה וחסכון בתל אביב".

בעקבות המרד הערבי, בשנים 1936/39 הוקם מוסד שנקרא: "כופר היישוב" וסעדיה שימש כראש "ועדת כופר היישוב". על פועלו הרב למען היישוב קיבל את "אות המתנדב" מידי דוד בן-גוריון. כמו-כן ניטע יער על שמו ועל שם אשתו ביערות לטרון בדרך לירושלים. הוא היה אזרח כבוד של העיר תל אביב.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, קראה הסוכנות, להתגייס לצבא הבריטי וסעדיה נתמנה לעמוד בראש לשכת הגיוס. הוא היה גם חבר המפקדה העליונה של ה"הגנה". גן ציבורי בשכונת הדר-יוסף נקרא על שמו.

יסד ביחד עם אברהם קריניצי ושלום פחטר את המשטרה העירונית בתל אביב ומינה את חיים הלפרין לעמוד בראש המשטרה.

נפטר ביום כ"ח בכסלו תשל"ה.