תגית: נחלת יצחק

רחובות השכונה נחלת יצחק

מרכז רנרט לתרבות ולמורשת נחלתֿ ֿ יצחק.

רחובות השכונה

נכתב בידי גלעד כספי, בן השכונה.
גלעד הוא בנו של דב כספי ז"ל שהיה מורה בביה"ס של המושבה נחלת ֿיצחק בסוף שנות ה 30 ותחילת שנות ה 40.

 נחלת ֿ יצחק: במלאת 80 שנה להקמתה

 ב 16 במרס 1925 הונחה אבן הפינה לבית הראשון שנבנה בנחלת ֿ יצחק, אשר הוקמה ביוזמת קבוצת יהודים ציוניים מליטא שביקשו להקים ישוב כפרי לא הרחק מתל ֿ אביב. לאחר תלאות רבות, התמודדות עם קדחת, משברים כלכליים, איומים בטחוניים ובעיות אחרות, התפתחה נחלת ֿ יצחק ושגשגה. מאז העלייה הרביעית התיישבו בה אלפי יהודים, הן עולים חדשים והן ותיקים, קמו בה עשרות רבות של מפעלים, בתי מלאכה ומשרדים, נעלם אופייה הכפרי, היא הסתפחה לתלֿ ֿ אביב והפכה לאחת משכונותיה הרבות של העיר העברית הגדולה.

 בימים אלה, בהם אנו חוגגים 80 שנה להקמת נחלת ֿ יצחק, מוגשת בזאת לתושביה סקירה בה יוסברו השמות שניתנו לרחובות השכונה. זאת כאחת הפעולות להנצחת מורשת נחלת יצחק, ביוזמת מרכז רנרט לתרבות ולמורשת נחלת ֿ יצחק.

 כאשר יוזמי הקמת השכונה התכנסו בקובנה (בירתה דאז של ליטא) לאחר שהוסדרה רכישת הקרקעות להקמתה, הוחלט שהיא תקרא נחלתֿ ֿ יצחק, על שם ר' יצחק אלחנן ספקטור (1896-1817). ר' יצחק אלחנן, הרב הנערץ, ששימש בכס הרבנות בקובנה 32 שנים, נחשב לגדול הפוסקים בדורו וזכה למעמד של מעין "ריש גלותא" של יהודי האימפריה הרוסית – בה נכללה ליטא באותם ימים – ובמידה רבה גם של יהדות העולם בכלל. הוא פעל להגנת אינטרסיהם של היהודים במקומות שונים, לטפוח אחדות העם, לעידוד ההתיישבות בארץ ֿ ישראל, ולהתרת עגונות. אחד מספרי ההלכה שחיבר הוא "נחל יצחק", ששמו מרומז בשם השכונה, בשם רחובה הראשי ובשם ישיבות שהוקמו לזכרו של ר' יצחק אלחנן בארץ ובחו"ל.

להלן הסברים על יתר רחובות השכונה, לפי סדר א"ב (בכתיב מלא).

 –  יגאל אלון – מנציח את זכרו של האלוף (מיל.) יגאל אלון (1980-1918), אחד
    מחשובי המצביאים והמדינאים של עם ישראל במאה ה – 20. הוא נולד
    בכפר תבור, נמנה על מקימי קיבוץ גינוסר (קראו להלן), ושימש בין היתר
    מפקד הפלמ"ח, מפקד חזית הדרום בימי מלחמת הקוממיות, ח"כ מטעם
    "אחדות העבודה" ו"מפלגת העבודה", שר וסגן ראש הממשלה. הרחוב נקרא 

    קודם לכן "גיבורי ישראל".

–      בן ֿ שמן – ע"ש כפר נוער ומושב השוכנים כ 4 ק"מ ממזרח ללוד. כפר הנוער שנוסד ב – 1927 באתר בו שכן, ב 1907-1906, בית ספר חקלאי, היה לאחד מחשובי המוסדות של עליית הנוער (ראה להלן). המושב התפתח מישוב שהוקם ב – 1911 ביוזמת הפרופ' בוריס שץ (1931-1867), יליד ליטא, כדי לישב בו עולים מתימן. מקור שם הישובים בפסוק "כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (ישעיהו ה',א').

–     בנימיני – בא להנציח את זכרו של ד"ר אהרון בנימיני (1943-1886), רופא, איש התנועה הרויזיוניסטית, שייסד את איגוד הרופאים הלאומיים ע"ש מקס נורדאו ופעל לשיפור איכות הסביבה בתל ֿאביב ולרווחת יהודי הקווקז, אזור הולדתו.ׂ

 –    ברוריה – ע"ש ברוריה (המאה ה-2 לספירה), בתו של חנינא בן תרדיון – מעשרת הרוגי המלכות – ורעייתו של ר' מאיר, מגדולי התנאים, מראשי הדור שלאחר ברֿ ֿ כוכבא, ומי שנחשב, כנראה, לבעל הכינוי "בעל הנס". ברוריה הייתה האשה היחידה שדעותיה בהלכה נתקבלו על דעת חכמי זמנה ומהווה דמות מופת במוסריותה ובחריפות שכלה.

 –    גינוסר – קיבוץ שנוסד ב – 1937 בבקעת גינוסר, לחופו הצפון מערבי של ים כנרת, אשר נקרא בימי המשנה והתלמוד ים גנוסר או גינסר. במקום שרידי ישוב קדום ומוזיאון ע"ש יגאל אלון (ראו לעיל).

 –    יוסף זימן – נועד להנציח את זכרו של יוסף זימן (1969-1882), יליד ליטא, תלמיד ישיבות, איש עסקים, שהיה הדמות הבולטת בין יוזמיה ומקימיה של נחלת ֿ יצחק, ושימש כמוכתר מטעם השלטונות המנדטוריים וכיו"ר ועד השכונה. כ"כ ייסד בביתו את אירגון יוצאי ליטא, הקים את בנק קרדיט – גומלין והיה פעיל בחברה קדישא ובמוסדות צדקה. הרחוב נקרא קודם לכן ריח השדה, ושיקף בכך את האופי הכפרי של השכונה עד שנות ה – 60.

 –        חיי אדם – בשם זה מונצח זכרו של הרב אברהם בן יחיאל מיכל דנציג
          (1820-1748) מחשובי רבני ליטא ומחותן למשפחת "הגאון מוילנה" (הגר"א),
          ר' אליהו בן שלמה זלמן (1797-1720). הרב דנציג עודד את העלייה לארץ-
          ישראל, וחיבר "תפילה זכה" הנאמרת בליל יום הכפורים, וספרי הלכה,
           ובכללם "חיי אדם", העוסק בדיני "שולחן ערוך".

–     חפץ חיים – זהו שם חיבורו הראשון של ר' ישראל מאיר הכהן (1933-1838), מחשובי רבני ליטא. החיבור שעסק במוסר ובהלכות לשון הרע נקרא בשם זה עפ"י פסוק בתהילים לד', יג'. בעל ה"חפץ חיים" הקים בעיר הליטאית ראדין ישיבה מפורסמת – ומכאן כינויו הנוסף, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין.
הוא נמנה על מייסדי "אגודת ישראל" וגרס שהעלייה לארץֿ ֿישראל מבשרת  את בוא המשיח.  

 – טירת צבי – זהו קיבוץ בעמק בית שאן שנוסד ב  1937 במסגרת ישובי "חומה
   ומגדל", על שם הרב צבי הירש קלישר (1874-1795), יליד ליטא, שפעל ליישוב    
   ארץ ֿ ישראל והיה אחד ממבשרי הציונות. הקיבוץ עמד בגבורה מול התקפות 
   כוחות ערביים ב  1938 ובמלחמת הקוממיות. הוא משתייך לתנועת "הפועל
   המזרחי" שאנשיה מילאו תפקיד בהרחבת השכונה ובפיתוחה.

–        יוקנעם – מושבה שנוסדה ב – 1935 בין מורדות הכרמל לבין עמק יזרעאל,
בסמוך לתל בו שכנה בימי המקרא עיר בשם זה. בקרבת מקום הוקמה בשנות ה  50 מעברה שהתפתחה לעיר יוקנעם עלית.

   –  ילקוט הרועים – זהו שם קובץ (ילקוט) מדרשים ואגדות הקרוי על שם צמח          ממשפחת המצליבים הפורח בחורף ואשר פירותיו דומים לילקוט של רועים.     בספר שמואל א' (יז', מ') מוזכר ילקוטו של דוד המלך "ויקח מקלו בידו ויבחר
 ֿלו חמישה חלקי ֿ אבנים מן ֿ הנחל וישם אותם בכלי הרועים אשר ֿ לו
 ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי".

         מוזס – ע"ש יהודה מוזס (1956-1886), מייסד ובעלים של העתון "ידיעות
         אחרונות", ובנו, נח מוזס (1985-1911) שהעתיק את בנין המערכת שלו לפאתי
         השכונה. נח מוזס נהרג  בתאונת דרכים בסמוך למקום זה. שמם הונצח על
         הקטע המערבי של  הרחוב הראשי של השכונה – בו התחיל קודם לכן רחוב
          נחלת-יצחק וגם על הגשר (גשר נח מוזס) אשר נקרא עד אז גשר נחלתֿ ֿ  יצחק.

 –        מנורת המאור – זהו ילקוט (קובץ) של אגדות בענייני מוסר שחובר ע"י ר'
          יצחק אבוהב הספרדי (רי"א) (המאה ה – 14), בן למשפחת חכמים מספרד
          ופורטוגל, שהיה מגדולי הדרשנים, חכמי המוסר ומכנסי האגדה היהודיים.
         הוא סבר שהאגדות הן המאור שבתורה ועשויות לשמש מדריך להתנהגות

    נכונה. הוא מיין את האגדות שליקט עפ"י שבעה נושאים, כדוגמת שבעת
    הקנים במנורת המקדש. הספר שהודפס לראשונה בקושטא, בשנת רע"ד,
    הופץ בעשרות מהדורות ובמספר תרגומים בכל תפוצות ישראל. 

–        מעבר יבוק – יבוק הוא יובל גדול של נהר הירדן החוצה את הגלעד (כיום
בממלכת ירדן). המעבר הוא המקום המתואר בספר בראשית (לב', כג'-לג'),
בו ניהל יעקב אבינו מאבק עז, ניצל וקיבל את השם ישראל. בהשראת ארוע מרכזי זה בתולדות האומה, חיבר ר' אהרון ברכיה בן משה ממודנה (נפטר ב – 1639) ספר בשם "מעבר יבוק", העוסק בדיני ביקור חולים, פטירה, קבורה
ואבלות. ברחוב קטן זה שכן בית המרקחת הראשון בשכונה, והוא סמוך לדרך שהובילה לבית הקברות.

–        נהלל – מושב העובדים הראשון שהוקם ב  1921 בעמק יזרעאל, ע"ש עיר
   מקראית בנחלת שבט זבולון (יהושע יט',טו'). במקום שוכן בית ספר חקלאי
   ותיק. מן הראוי לזכור בהקשר זה את תרומתה של נחלת ֿ יצחק לפיתוח   החקלאות בארץ.   

 –        סמטת נטע – שמה של חוות מטעים שהוקמה ב  1952, כ  5 ק"מ דר' – מע'
           לגדרה. מן הראוי להזכיר שבקרבת מקום לסמטה, ובשכונה בכללה, היו בעבר שדות,פרדסים ומטעים נוספים.

 –        עין זיתים – ישוב עברי נטוש כ  3 ק"מ צפ'  מז' לצפת. ראשיתו במושבה
         שהוקמה ב – 1891 בידי עולים מליטא במקום בו הייתה בעבר קהילה יהודית.
        תושבי המושבה גורשו במלחמת העולם הראשונה. חמש פעמים נוספות יושב המקום מחדש, אך ננטש.

 –        עלית הנוער – זהו רחוב המתחיל סמוך לאתר בשכונת בורוכוב, בו היו משק הפועלות ואח"כ אולפן בורוכוב – שמילאו תפקיד חשוב בקליטת העליה לארץ. הרחוב משתרע עד שיכון בצרון, שרוב התושבים שאכלסוהו בעת הקמתו היו עולים חדשים. אין תימה איפוא שהרחוב נקרא ע"ש ארגון בתנועה הציונית המתמקד בהצלת ילדים יהודים, העלאתם לארץ ישראל, שיכונם וחינוכם, במסגרתו טופלו יותר מ – 100 אלף בני נוער. מפעל זה החל

ביוזמתה של רחה פראיר, ב – 1932, נוכח האנטישמיות הגואה בגרמניה, והתגבש מאז 1933 בראשות הנרייטה סולד (1860-1945), שעל שמה נקרא הרחוב קודם לכן. בתחילה נקרא הרחוב אבני זכרון, שם שנותר בקטע הכביש החוצץ בין החלק התל ֿ אביבי לחלק הגבעתיימי של בית הקברות נחלת ֿ יצחק.

–        עמק ברכה – הרחוב משתרע היכן שזרם בעבר אחד מפלגיו של נחל איילון. הוא קרוי ע"ש מקום הנזכר בדברי הימים ב' (כ', כו'), שעפ"י דעה רווחת   מתייחס לעמק פורה, שופע מים, השוכן בהרי יהודה, כ  10-11 ק"מ צפ' –   מז' לחברון. ר' אברהם בן ר' שבתי הורוביץ (מת בתחילת המאה ה-17), שהיה   מראשי חכמי ישראל בפולין בדורו, חיבר ספר בשם "עמק ברכה" המבאר   בעיקר הלכות ברכות-הנהנין, תפילות ומנהגיהן. בנו ר' ישעיהו (נפטר בטבריה   ב-1630) הידוע יותר בכינויו "השל"ה הקדוש" (ע"ש אחד מספריו) הוציא   לאור ב – 1597, את ספרו זה של אביו בתוספת הגהות משלו.

 –        ערבי נחל – רחוב שראשיתו בנחל איילון שגדותיו משופעות היו בעצים   ובצמחיית נחלים, לפני סלילת נתיבי איילון ומתיחת גשר שיפמן. ערבי נחל   הוא שם נרדף לעץ הערבה הגדל על גדות נחלים ואשר ענפיו הם אחד מארבעת  המינים שעליהם מברכים בחג הסוכות (ויקרא כג',מ').

 –        פאת השולחן – בשם הרחוב מונצח הרב ישראל ב"ר שמואל אשכנזי, הרב   משקלוב (1799-1839), שהיה מבכירי תלמידי הגר"א – "הגאון מוילנה". הוא  עלה לארץ ב – 1810, עם תלמידים נוספים של הגר"א, וייחד את ספרו   "פאת שולחן" שיצא לאור בצפת ב – 1836, להלכות הקשורות בארץ, במיוחד    בתחום עבודת האדמה.

 –        פרחי אביב – שם זה מזכיר את עברה הכפרי של השכונה, שהתאפיינה גם בפריחה הצבעונית המרהיבה בשדות ובצמחי הפרי והנוי הרבים שהיו בה. 

–        פרי מגדים – זהו שם של ספר – פרוש ל"שולחן ערוך" – שנשאב משיר השירים (ד', יג'). הספר חובר ע"י יוסף בן מאיר תאומים (נפטר ב  1792), יליד גליציה, ששימש רב בלבוב (פולין/אוקראינה) ובגרמניה, דהיינו מקומות בהם נולדו רבים מותיקי השכונה.

 –        שביל החלב – זוהי גלקסיה ובה, לכל הפחות, כ  100 מיליארד כוכבים, ובכללם מערכת השמש של כדור הארץ. במקרה שלנו, מסמל שם הרחוב את תוצרת החלב שהופקה מהרפתות הרבות שפעלו בשכונה עד ראשית שנות ה – 60, ומהמחלבות שקמו בה ובראשן "טרה". משק החלב היה ענף פרנסה עיקרי של מייסדי נחלת ֿ יצחק ורבים מותיקיה במשך שנים ארוכות, ובתקופות מסויימות – מקור כמעט בלעדי לאספקת חלב ותוצרת חלב לתל ֿ אביב והסביבה.

 –        תוצרת הארץ – מוטיב וסיסמה בולטים בתקופת המנדט וגם במספר שלבים   לאחר הקמת המדינה, כאשר צרכנים התבקשו לרכוש מוצרים מתוצרת  מקומית כדי לעודד את התעשייה העברית ואח"כ הישראלית. בסמוך לרחוב זה ובמקומות נוספים בנחלת ֿ יצחק פעלו בתי חרושת, בהם בלט "יצהר"  שבמקומו נבנו "מגדלי תל ֿ אביב".

 נחלת ֿ יצחק/נספח מס' 1

1.     רק בשנות ה – 50 החלו להינתן לרחובות נחלת ֿ יצחק שמות, ונקבעו מספרים לבתים. עד אז, הכתובות של תושבי השכונה צויינו בד"כ בהתאם לזיקתן או סמיכותן למקומות מוכרים, כגון: בית טשאבאן; ע"י "יצהר"; ע"י שכונת בורוכוב; מול משק הפועלות וכד'.

2.     בדי עמל ולאחר התמודדות עם מכשולים ביורוקרטיים שונים ניתנו השמות, נקבעו המספרים ואף הותקן השילוט המתאים ברחובות השכונה ובבתיה (לדוגמא ההתכתבות של ש. מרגולין מרח' שביל החלב…).

3.     בשכונה 5 רחובות מרכזיים ו – 21 רחובות קטנים וקטנטנים.

  חובות מרכזיים בכיוון מערב – מזרח

4.     הרחוב הראשי הוא רחוב נחלת ֿ יצחק הקרוי כמו כל השכונה ע"ש ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

 5.     באוקטובר 1987, חרף התנגדות תושבי השכונה, נגזל חלקו המערבי של הרחוב, מפינת דרך מנחם בגין (דרך פתח – תקוה) ועד פינת רח' יגאל אלון (גיבורי ישראל) – ממורשתה של נחלת יצחק, והוסב לרחוב חדש ע"ש נח מוזס הבעלים של העיתון "ידיעות אחרונות", שנהרג בתאונת דרכים לא הרחק משם. השם הונצח גם על גשר נחלת יצחק.

6.     מצפון ובמקביל לרח' נחלת יצחק שוכן רח' עמק ברכה. קיימת תוכנית, למתוח גשר בהמשכו המערבי של הכביש כדי לחברו לדרך מנחם בגין.

 7.     מצפון ובמקביל לרח' עמק ברכה שוכן רח' ערבי ֿ נחל המהווה את הגבול הצפוני בין השכונה לבין גבעתיים והסמוך מאד לשטח השיפוט של רמת גן. מעברו השני של הרחוב, הוקם שיכון ערבי נחל שלתושביו זיקה הדוקה לשכונה. ב – 2005 החל שם מיזם פינוי – בינוי.

 רחובות מרכזיים בכיוון צפון – דרום

8.     רח' יגאל אלון מתחיל באזור שבין שכונת התקווה לבין יד ֿ אליהו, מסתיים בהתחלת רח' ערבי ֿ נחל והמשכו – הנקרא בשמות אחרים, נמצא כבר בשטח השיפוט של גבעתיים ורמת ֿ גן.

בתחילה נקרא הרחוב גיבורי ישראל ולאחר מכן שונה לשמו הנוכחי, במסגרת הנצחת האלוף יגאל אלון 1980-1918, מחשובי המצביאים והמדינאים של הישוב העברי בשלהי תקופת המנדט ושל מדינת ­ ישראל.  

 9.     רח' עליית הנוער , המקביל לרח' יגאל אלון, הינו הגבול המזרחי בין השכונה לבין גבעתיים. בתחילה נקרא הרחוב אבני זיכרון, שם זה נותר בהמשכו הדרומי של הרחוב, בקטע החוצץ בין החלק התל ֿ אביבי והחלק הגבעתיימי של בית הקברות. לאחר מכן נקרא הרחוב ע"ש הנרייטה סאלד (סולד)      (1945-1860) אולם השם שונה מאחר שהנרייטה סאלד הונצחה בשמו של רחוב אחר בתל ֿ אביב.

10.          רח' חפץ ­ חיים , זהו אחד מרחובות הרוחב המחברים בין רח' עמק ברכה    לרח' נחלת יצחק, ואף משתרע מעט דרומה לו. בקטע הדרומי שכנו, בין  השאר, הבית והקליניקה של דר' אייכלגרין, הרופא המיתולוגי של השכונה,    בדירה בבית מגורים ברחוב זה, פינת נחלת ֿיצחק, התגוררה משפחת הרב  ישעיהו חלמיש בשנות חייו האחרונות. בהמשך רחוב צפונה, שוכן, בין השאר,  ביתה של משפחת חביבה שילינג (שילינגובסקי) שהייתה רופאת השיניים  הבולטת בשכונה.   שם הרחוב בא להנציח את אחד מחשובי רבני ליטא, ר' ישראל מאיר הכהן    (1838/9-1933). שמו קשור לעיר ראדין – בה חי עשרות שנים, בה הקים   (בשנת תרכ"ט) ישיבה ובה נפטר בכ"ד באלול תרצ"ג. חיבורו הראשון  (תרל"ג) נקרא "חפץ ­ חיים" (עפ"י תהילים ל"ד,יג'). הוא נולד במשפחה   ענייה בעיר זי'טל (בלורוסיה), למד מגיל 10 עד 17 בישיבה בוילנה והחל להתפרסם כבקי בתורה וכגדול באמונה. שנים הרבה התפרנס מחנות קטנה  שנוהלה ע"י אשתו, בעוד הוא עצמו עוסק בתורה, בהוראה, בחיבור ספרים  ובצרכי ציבור עד שנעשה ל"אגדה" כבר בחייו. ר' ישראל מאיר הכהן מראדין  נחשב לאחד מגדולי הפוסקים ומן המיוחדים שבצדיקי הדורות האחרונים  ונמנה על מייסדי "אגודת ישראל". עם ראשיתן של תנועת חובבי ציון והעלייה,      החדשה לארץ ישראל האמין שזוהי "אתחלתא דקבוץ גלויות", הקודם לביאת  המשיח, אולם הסתייג מהאופי החילוני של תנועת חובבי ציון, של הציונות ושל  הישוב החדש שהתפתח בארץ. הישיבה שהקים בראדין כונתה "חפץ חיים".  ישיבות בשם זה הוקמו גם בארץ ובניו ֿ יורק. בארץ נקרא על שמו גם קבוץ   חפץ ֿ חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל (עוד מידע על "החפץ ֿ חיים"   באנציקלופדיה העברית, כרך כו', עמ' 495-497, יהדות ליטא, כרך א', עמ' 391-393, 315 , תמונה שלו ממול עמ' 368).

 12.  "פאת השולחן" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א' עמ' 481, 364, 363, 254 .  

13.  "חיי אדם" – ראה גם יהדות ליטא, כרך א', עמ' 484,475,364,255-254. (וכן  מידע נוסף על מחברו, ר' אברהם דנציג).

 ·       התרגום לאנגלית – מתנת תיקי,
                    תיק תק תרגומים
                    טלפון – 03-6043283 begin_of_the_skype_highlighting              03-6043283      end_of_the_skype_highlighting     פקס'  – 03-6056873

הרקע לתולדות השכונה נחלת יצחק

מרכז רנרט לתרבות ולמורשת נחלת ֿ יצחק

 נחלתֿ ֿ יצחק/הרקע להקמת המושבה/גלעד כספי

יהדות ליטא – מספר הבטים רלבנטיים

 1. יהדות ליטא ידועה בעיקרה במסורת של לימודי תורה ושל למדנות והשכלה בכלל, שהתפתחה בה, כך שבירת המדינה, וילנה, כונתה "ירושלים דליטא". יהדות

ליטא גם מילאה תפקיד מרכזי בהתנגדות לתנועת החסידות. את המתנגדים הנהיג

ר' אליהו בן שלמה זלמן – הגר"א, "הגאון מוילנה" (1720-1797). בתקופת שלטונה

של רוסיה על ליטא (1795-1917) בלט שם רב נוסף ר' יצחק אלחנן ספקטור (1817-

1896  – תרע"ז – תרנ"ו) שממקום מושבו בקובנה נעשה לגדול הפוסקים בדורו, נחשב ל"גאון הדור" ול"צדיק הדור" וזכה למעמד של מעין "ריש גלותא" של כל יהודי האימפריה הרוסית, ובמידה רבה גם של יהדות העולם בכללה.

 2. בפעלו של ר' יצחק אלחנן ניתנה דחיפה, בין השאר, לשתי מגמות שהתפתחו בקרב יהודי ליטא: זיקה חזקה לארץ ֿ ישראל, ונכונות לעסוק בחקלאות. אשר לזיקה לארץ ישראל, זו באה לביטוי בתרומות לישוב היהודי בארץ, בעליות של בודדים ארצה, ומאז המאה ה – 18 בעליות של קבוצות גדולות יחסית, בהן בלטה בראשית המאה  ה – 19 עליית תלמידי הגר"א. במאה ה – 19, במקביל להתעניינות המוגברת בישוב הארץ, התגברה נטייה של יהודים בליטא לעבור לעיסוק בחקלאות, לרבות בעבודת אדמה ממש, וזאת בנוסף לפיתוח משקי עזר בעיירות רבות. בנסיבות אלה, עודד ר' יצחק אלחנן את "חובבי ציון" ואת העליה לארץ וישובה. מהלך חשוב בו נקט היה היתר שהעניק בשנת השמיטה תרמ"ט למתיישבים בארץ למכור לישמעאלים אדמה חקלאית באופן זמני, כך שיהיה אפשר, למעשה, להמשיך בעבודה החקלאית במושבות הראשונות ולמנוע חורבן כלכלי.

 . בינתיים, ברבע האחרון של המאה ה – 19, בעקבות פוגרומים ותחת לחץ גזירות, רדיפות ומצב כלכלי קשה, נדחפו רבים מיהודי ליטא להגר ממנה ובהשפעת הזיקה החזקה לארץ ֿ ישראל והתפתחות תנועת ההשכלה, קמו שם אגודות שונות של חובבי ציון ואוהדי ציון ובעקבותיהן גם של התנועה הציונית על מפלגותיה וארגוניה. על רקע זה, היו יהודי ליטא מהראשונים שדרשו לכוון את ההגירה מרוסיה אל ארץ ֿ ישראל, במטרה להקים כאן מרכז לאומי. יהודים מליטא נמנו על אנשי ביל"ו ועל מייסדי ראשון לציון, גדרה, נס ציונה ורחובות, יסדו את עקרון וחדרה, והשתתפו בהקמתם ובביסוסם של ישובים נוספים.

  4. במסגרת התמורות שהתחוללו במלה"ע ה – 1 ובעקבותיה, נודעה חשיבות מיוחדת מבחינת סקירתנו לעצמאות ליטא ולהחלת המנדט הבריטי על ארץ ֿ ישראל. ליטא, שזכתה בעצמאות מחודשת ב – 1917, הנהיגה בתחילה מדיניות ליברלית למדי כלפי היהודים בתחומה. הדבר בא לביטוי בולט בתחום החינוך, לרבות טיפוח מוגבר של ההשכלה בשפה העברית, ובשגשוג הפעילות הארגונית, כולל של התנועה הציונית. אין תימה איפוא, שכאשר התגברו גילויי האנטישמיות והוחרפה המצוקה הכלכלית, היגרו עשרות אלפים מיהודי ליטא אל מחוצה לה, וכמחציתם לארץ ֿ ישראל. זאת, תוך ניצול המדיניות הנוחה יחסית, שנקטו השלטונות הבריטים כלפי העליה בשנים הראשונות לכנון המנדט. ככל הידוע, בין שתי מלחמות העולם היגרו מליטא למעלה מ – 20 אלף יהודים, כ – 9,000 מהם לארץ ֿ ישראל.

 אזור נחלת יצחק בתקופת הקמתה ובשנותיה הראשונות

5. נחלת ֿ יצחק נוסדה בימי העליה הרביעית (1928-1924)  שנשענה בעיקר על יהודים מפולין, אשר השתייכו בד"כ למעמד הבינוני ותרמו, בין השאר לפיתוח חיי המסחר והצביון העירוני של תל ֿ אביב. אגודת "אחוזת בית" הוקמה בעקבות כינוס של יהודים מיפו, ביולי 1906, והגרלת המגרשים נערכה ב -11 באפריל 1909-היום שנקבע כיום ייסוד תל ֿ אביב.

מספר תושבי העיר גדל מכ – 13,000 בלבד בשנת 1922 לכ – 46,100 בשנת 1931. ב – 1921 הוקמה בה מועצה מוניציפלית עצמאית, נפרדת מיפו , וב – 1934 כבר ניתן לה מעמד של עיר. עם זאת, רוב השטחים הנכללים כיום בתחומי העיר, היו עדיין בלתי מיושבים.

 6. בסמוך לשכונותיה הראשונות של תל ֿ אביב הקטנה שכנו, זולת יפו, המושבה הגרמנית – טמפלרית שרונה, שהוקמה ב – 1871, ומספר כפרים ערביים, שהגדול בהם היה כפר סלמה.

 7. אשר לישובים העבריים ששכנו מזרחה וצפון מזרחה מתל ֿ אביב דאז*:- שכונת מונטיפיורי הוקמה ב – 1924, על פרדס שרכש הברון מונטיפיורי כבר ב – 1855, והסתפחה לתל ֿ אביב רק ב – 1941. רמת ֿ גן וגבעתיים התפתחו ממספר ישובים שהוקמו אף הם בשנים הראשונות לכינון המנדט הבריטי. ב – 1921 עלו על הקרקע שנרכשה כבר ב – 1914 – חברי קבוצה שנקראה "עיר ֿ גנים" ולא הרחק משם חברי קבוצה נוספת שנקראה "מגרש ֿ גנים". שני הישובים, שהיו אז חקלאיים, התאחדו לישוב אחד, תחת השם רמת ֿ גן , שב – 1926 הוכר ע"י השלטונות כמועצה מקומית. בשנות ה – 40 סופחה לישוב נחלת ֿ גנים שהוקמה ב- 1923.

 בינתיים, ב – 1922, הופרשו משטח רמת גן, כ – 3000 דונם להקמת שכונת הפועלים הראשונה בארץ, הלא היא שכונת בורוכוב, שהיוותה אח"כ את המרכיב הדומיננטי בייסוד גבעתיים. מזרחה מרמת ֿ גן, בואכה פתח ֿ תקוה, נוסדה בשנת תרפ"ד בני ֿ ברק ע"י יהודים חרדים מבין עולי פולין, על אדמה שרכשו מהכפר הערבי הסמוך אבן איברק. 

 * לא התייחסנו לישובים עבריים אחרים, כמו למשל שכונת התקוה שהוקמה ב –  1936 ,שהיו פחות רלבנטיים להכרת הרקע להקמת 

  נחלת ֿ יצחק.

שכונת נחלת יצחק

מרכז רנרט לתרבות ולמורשת נחלת۔۔יצחק

לוח כרונולוגי – תאריכים מרכזיים בהתפתחות נחלת۔۔יצחק

מול מאורעות בארץ ובעולם.

 כתב: גלעד כספי

משנת 1914 עד שנת 1918. מלחמת העולם הראשונה,
                   שבה כבשה בריטניה הגדולה מידי האימפריה העות'מנית (תורכיה) את ארץ۔۔ישראל.

 1917 – בעקבות עצמאות ליטא ולאור המדיניות הליברלית שהנהיגה כלפי היהודים בתחומה, התחזקה הפעילות הציונית בקרבם.

1919 – 1923  ۔۔  העלייה השלישית.

1923 – קבוצת יהודים מהעיר קובנה אשר בליטא, הקימה אגודה שמטרתה לרכוש קרקע בארץ۔۔ישראל ולהתיישב בה. נציגי האגודה נסעו ארצה ואיתרו את השטח שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה "נחלת۔יצחק".

1924  ۔۔  1928 העלייה הרביעית.

1925 – לאחר רכישת הקרקע, חלוקתה למגרשים והקצאתם לחברי האגודה. עלו ארצה מייסדי השכונה  והניחו ב۔۔16 במרס, את אבן הפינה לבית הראשון – תאריך שנקבע כמועד הקמת הישוב.

1929 – מאורעות תרפ"ט

תחילת העלייה החמשית ۔۔ גל של התקפות מצד הערבים על הישוב היהודי בארץ۔۔ישראל.

המתיישבים הספורים שישבו ב"נחלת۔۔יצחק" נאלצו לעזוב את בתיהם ולמצוא מחסה בשכונת בורוכוב מחמת האיום מצד פורעים ערביים.

1933 – עליית המשטר הנאצי בראשות היטלר בגרמניה והתחזקות האנטישמיות באירופה. התגברות תנופת העלייה ארצה.

1934 – התיישבות מוגברת של יוצאי גרמניה ואחרים. בשכונה כבר חיו כ۔۔ 100 משפחות (בהשוואה ל۔۔5 בשנת 1929). במקביל, עברו לנחלת۔۔יצחק יותר ויותר מפעלים, בהם בלט "יצהר" שהוקם בשנת 1934.

1935 – הקמת גן۔۔ילדים ובית۔۔ספר, שאחר۔۔כך קיבל את השם "איילון". למדו בו גם ילדי שכונות סמוכות כגון "שכונת חאפּ" (קריית יוסף).

1936 – 1939 מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (המרד הערבי הגדול) – ערביי ארץ۔۔ישראל (פלשתינה) מורדים בשלטון הבריטי, תוקפים את הישוב היהודי ונלחמים זה בזה.

1936– במסגרת התפתחות מחתרת ה"הגנה" הצטרפו אליה גם תושבים מהשכונה ומילאו תפקיד בהגנה עליה מפני פורעים ערביים. הדבר אפשר לרפתני השכונה לשמש מקור עיקרי לאספקת חלב לתל۔۔אביב במהלך המאורעות.

1939 – סוף העלייה החמישית.

1939 – 1945 מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התחוללה שואת יהודי אירופה והוצבו איומים על קהילות   יהודיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

בתקופת המלחמה – צעירים מנחלת۔۔יצחק נמנו על המתגייסים לצבא הבריטי, כדי להילחם בצורר הנאצי. כמו۔۔כן הושט סיוע לפליטים מאירופה שהשתקעו בשכונה.

תושביה הגרמנים של "שרונה" השכנה, ביניהם שונאי ישראל, עזבו את הארץ. חלקם מרצון ורובם גורשו לאוסטרליה.

מספר תושבים מהשכונה הצטרפו לאצ"ל.

 ב۔۔כ"ט (29) בנובמבר 1947, העצרת הכללית של האו"מ אישרה את חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית.

בעקבות זאת התחילו הערבים המקומיים, שנסתייעו במתנדבים ממדינות ערביות ואחרות, להילחם בישוב העברי. התחילה מלחמת העצמאות (הידועה גם כמלחמת הקוממיות, מלחמת השחרור ומלחמת תש"ח).

ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) – המנדט הבריטי הסתיים ודוד בן۔۔גוריון הכריז על הקמת מדינת۔۔ישראל. בעקבות זאת פלשו לארץ צבאות של מדינות ערביות כדי לחסל את המדינה היהודית. במקביל הוקם צה"ל על בסיס ה"הגנה" (כולל הפלמ"ח) תוך צרוף אנשי שתי המחתרות הנוספות – אצ"ל ולח"י.

          במלחמת השחרור השתתפה השכונה במאמץ המלחמתי של הישוב העברי ורבים מתושביה, כולל נשים, התגייסו לצה"ל, חלקם נפלו במערכות ישראל. הוסר האיום הפוטנציאלי מצדם של כפר סלמה וישובים ערביים נוספים.

1949 – מלחמת העצמאות נסתיימה. היחסים בין מדינת۔۔ישראל לבין שכנותיה הערביות הוסדרו בהסכמי שביתת۔۔נשק.

בין תוצאות המלחמה: לא קמה מדינה ערבית (פלסטינית). על שטחים שיועדו לה על פי תוכנית החלוקה השתלטו מצרים (רצועת עזה), ממלכת עבר۔۔הירדן (הגדה המערבית, דהיינו יהודה ושומרון) וישראל. מאות אלפים מתושביה הערבים של ארץ۔۔ישראל נעקרו מבתיהם, ונוצרה בעיית הפליטים הפלסטינאים.

1949  ۔۔  1951 – עלייה המונית למדינת۔۔ישראל, בעיקר של שרידי השואה ושל בני קהילות יהודיות ממדינות ערביות. כך שהוכפל מספר תושביה היהודים של המדינה. מחמת המצוקה הכלכלית החריפה, נאלצה הממשלה לשכן רבים מהעולים החדשים במעברות ולהנהיג משטר של צנע – קיצוב מוצרי מזון בסיסיים.

        אכלוס מוגבר של השכונה. בית הספר השכונתי קולט יותר ויותר תלמידים גם משכונות סמוכות, לרבות "בצרון" ו"רמת۔۔ישראל".

       הוטל פיקוח על הרפתות, המחלבות והלולים בשכונה במסגרת המאבק ב"שוק השחור" ובמהילת חלב במים.

 ב۔۔29 באוקטובר 1956 – ישראל פתחה ב"מבצע קדש" (מבצע סיני, מלחמת סיני) במהלכו כבש צה"ל, בתוך כחמישה ימים את רצועת עזה ורוב חצי האי סיני מידי המצרים. זאת כדי לשים קץ להסתננות של ערבים חמושים ("הפדיון") מהמדינות השכנות, לפתוח את מיצרי טיראן לשייט ישראלי חופשי ולפגוע בתהליך ההתעצמות של מצרים שנועד להקנות לה יכולת ליזום מלחמה בישראל. המבצע נעשה בתיאום עם בריטניה וצרפת שניהלו במקביל מבצע צבאי משלהן נגד מצרים. בתוך חודשים ספורים נאלצה ישראל לסגת מהשטחים הכבושים וזאת תחת לחץ בינלאומי כבד ובמסגרת התחייבויות והסדרים להבטחת השייט הישראלי בים۔۔סוף ולהרגעת הגבול הישראלי – מצרי.

באמצע שנות ה۔۔50 – השכונה תוגברה על۔۔ידי הקמת שיכון ערבי נחל.

        סוף שנות ה۔۔50  –  התחיל משבר בבית הספר "איילון" לאחר שהפסיקו ללמוד בו ילדי שכונות סמוכות ובראשן "בצרון" ו"רמת۔۔ישראל".

        ראשית שנות ה۔۔60 – בתוקף מדיניות ממשלתית חדשה נסגרו הרפתות והלולים ב"נחלת۔۔יצחק" והתפוגג אופייה הכפרי.

  • הסכם לפיו הסתפחה השכונה לתל۔۔אביב.
  • השכונה נהייתה לפרבר של תל۔۔אביב ובו תמהיל של בתי מגורים (כולל רבי קומות) בנייני משרדים ובתי מלאכה ותעשייה.