תגית: נהגי הפרדות

מפקד גדוד נהגי הפרדות

מפקד גדוד נהגי הפרדות

מחר, ביום רביעי י"א בכסלו תשע"ה; 3.12.2014 יגיע ארונו של קולונל פטרסון שהיה המפקד העליון של גדוד נהגי הפרדות במלחמת העולם הראשונה, למנוחת עולמים בבית הקברות של בית הגדודים שבמושב אביחייל.

באוגוסט 1914 בתחילת מלחמת העולם יצא זאב ז'בוטינסקי מרוסיה בשליחות עיתונו למסע ברחבי אירופה וצפון אפריקה. בדרכו לאפריקה עבר במדריד בירת ספרד וביקר במקום גלותו של מכס נורדאו. במפגשו עם נורדאו הוא מספר לו על הרעיון שעלה במוחו להקים צבא יהודי, שיעזור במלחמה בארץ ישראל כדי שיוכלו להשתתף בוועידת השלום שתתכנס לאחר המלחמה. ז'בוטינסקי ידע שהוא ימצא אוזן קשבת אצל נורדאו שדגל בכוח הזרוע בפתרון הבעיה היהודית. בדצמבר 1914 הגיע ז'בוטינסקי לאלכסנדריה שבמצרים וראה שם אלפי יהודים שגורשו מארץ ישראל על ידי הצבא התורכי ואינם עושים דבר במחנות שנבנו בעבורם. באלכסנדריה פגש ביוסף טרומפלדור שגורש על פי בקשתו מארץ ישראל והעלה בפניו את רעיון הגדוד העברי. טרומפלדור התלהב והצטרף למאמץ לשכנע את שלטונות הצבא האנגלי באלכסנדריה.

בדירתו של מרדכי מרגלית, נציג חברת הנפט "נובל" שבה היה לסר משה מונטיפיורי מניות בכורה, התכנס ביום 3 במרס 1915 הוועד לטיפול בפליטים הנמצאים במצרים, בין חברי הוועד היו זאב גלוסקין, עקיבא אטינגר, נפתלי וייץ, זלמן דוד לבונטין וזאב ז'בוטינסקי העלה בפני חברי הוועד את הרעיון שנתקבל בהסכמת יוסף טרומפלדור על הקמת גדוד עברי למלחמה בכיבוש ארץ ישראל במסגרת הצבא הבריטי. רק חמישה מבין הנוכחים הסכימו לרעיון והם התמנו לשמש "הוועד להקמת הגדוד העברי". הרעיון הלהיב חלק מהפליטים ומיד נרשמו כחמש מאות (500) בחורים לגדוד. שלטונות הצבא לא הסכימו לקבל נתינים זרים לשורות הצבא, אבל יש באפשרותכם להתקבל כמתנדבים ליחידות השירותים של הצבא הבריטי. המפקדה לא הבטיחה לשלחם להילחם בארץ ישראל כי אם הם ישרתו היכן שהצבא יזדקק להם. לבסוף הוצע לארגנם ב"גדוד נהגי הפרדות לציון", והם ישרתו בהובלת תחמושת ומזון לחזית גאליפולי. זאב ז'בוטינסקי התנגד לכך ואילו יוסף טרומפלדור הסכים בתנאי שהגדוד יהיה אחיד ויהיה תחת דגל יהודי. טרומפלדור אסף כ-600 צעירים והיה לסגנו של ליטננט קולונל פטרסון ויצא עם הצעירים לכיוון גאליפולי. בכל יום ולילה בהביאם מזון ותחמושת לחזית. ז'בוטינסקי שהתנגד כאמור לעיל, שהמתנדבים היהודים לא יחשבו כלוחמים מהשורה ועזב את אלכסנדריה ונסע ללונדון לנסות ולקבל את הסכמת השלטונות שם להקמת גדוד צבא לוחם שבו גם הפקודות יהיו בעברית.

לאחר כישלון הקרב על הדרדנלים חזרו הבחורים עם כל חיל המשלוח הבריטי למצרים, והגדוד התפרק וכל החיילים שוחררו. למעלה ממאה בחורים ביקשו להתנדב לצבא הבריטי כחיילים, שפתאום הסכים לקבל זרים לצבאם. כמאה ועשרים צעירים צורפו בהמלצת הקולונל פטרסון לגדוד מספר עשרים (20) בנפת לונדון, שיוזמיה כבר חשבו על לגיון יהודי.

בינואר 1917 הבין זאב ז'בוטינסקי את טעותו במצרים והתנדב לגדוד הזה כחייל טוראי. באוגוסט 1917 ניתן סופסוף האישור ליצירת "הגדוד העברי" הראשון ושמו נקבע בצבא הבריטי "הגדוד ה-38 של הרובאים המלכותיים" והוא יהיה בפיקודו של קולונל פטרסון. שהכיר את ז'בוטינסקי והמליץ לתת לו תואר של לויטננט. בתפקידו זה הוא היה המאמן של יהודי וייטצ'אפל שהיו במקצועם חייטים. 'גדוד קלעי המלך מספר 38' נשלח לאלכסנדריה בפברואר 1918 עבר אימונים ונשלח לחזית.