תגית: משה מונטיפיורי

בקורי משה מונטיפיורי בארץ הקודש

ביקורי משה מונטיפיורי בארץ הקודש

משה מונטיפיורי הוא השתלן והנדבן מספר אחת של העם היהודי לדורותיו. למשה מונטיפיורי לא היו צאצאים שימשיכו ויספרו את מעשיו הרבים למען העם היהודי.

משה מונטיפיורי הוא בן למשפחת מגורשי ספרד שהאימפריה העות'מנית הסכימה לקבל לתוכה. הסולטן בייאזט השני הבין את היתרון שתקבל האימפריה מכניסת היהודים לתוכה ומיד ניתן צו מלכותי לקבל את כל היהודים. משפחת מונטיפיורי עברה ראשית, להולנד והתיישבה באמסטרדם הבירה. הם לא הצליחו להתאקלם באמסטרדם ועברו לליוורנו שבאיטליה וחלק מהמשפחה התיישב בה. בשנת 1744 הגיע סבו של משה מונטיפיורי ללונדון ביחד עם אחיו והם מתמקמים בלונדון ופותחים במסחר.

לסבא נולדו 17 צאצאים והורי משה מונטיפיורי שהיה הרביעי בשורת הילדים יוסף־אליהו ואשתו רחל יצאו בשנת 1784 לביקור עסקים ומשפחתי בליוורנו, וכעבור ימים אחדים נולד משה־חיים שנקרא כשם סבו. כחודש לאחר הלידה חזרה המשפחה ללונדון ומשה גדל והתחנך בלונדון והיה בה כל ימיו. כשסיים משה את לימודיו בבית הספר הממשלתי הוא החל לעבוד בבתי המסחר הגדולים בלונדון. הוא נחשב לעובד מסור וישר. הקהילה הספרדית שישבה בלונדון הייתה קהילה מלוכדת ומאוחדת ודגלה בעזרה הדדית. בשנת 1804 רכש עבורו סבו רישיון עבודה בבורסה הלונדונית. בשנה זו פרצה מלחמה בין סלים השלישי, הסולטן העותמני לבין סרביה.

ממנצ'סטר הגיע בשנת 1798 נתן מאיר רוטשילד ללונדון בהיותו כבן 21. הוא השקיע את כספו בבורסה והצליח מאוד. גם בשנת 1815 הרוויח רווחים עצומים מניצחון אנגליה על צרפת בקרב ווטרלו מאחר וידע הראשון על הניצחון. נתן מאיר רוטשילד מימן את מלחמתו של ארתור ולסלי הדוכס הראשון של וולינגטון, כנגד נפוליון בווטרלו. רוטשילד זכה בשנת 1818 לקבל תואר ברון. בנו ליונאל יהיה הלורד הראשון היהודי. בשנת 1825 הציל את הבנק המרכזי ממפולת כספית. נכדו של נתן מאיר ובנו של ליונאל נקרא נתנאל קיבל מידי הלורד בלפור את "הצהרת בלפור". ביום 22.10.1806 נשא לאישה את חנה בתו הבכורה של ברנט כהן היהודי העשיר ביותר באנגליה. להם היו שבעה ילדים.

משה מונטיפיורי מצטרף בשנת 1809 למיליציה שהוקמה בלונדון לשמירה על העיר ותוך חמש שנים הגיע לדרגת קפטן. בשנת 1813 נשא משה מונטיפיורי לאישה את יהודית אחותה של חנה רוטשילד.

בשנת 1819 מכתירים את משה מונטיפיורי לראש הקהילה היהודית ספרדית בלונדון והוא פועל לשנות את החוק לבחירת יהודים לפרלמנט הבריטי וגם לבית הלורדים. כך הוא מאפשר לבנו של נתן מאיר ליונאל להצטרף לבית הלורדים והתואר לורד עובר בירושה ולכן יקבל בנו את "הצהרת בלפור".

בשנת 1820 סגר משה מונטיפיורי את משרד הברוקרים שלו והיה מגיע מדי פעם לבורסה לבצע עסקא אחת או שתיים.  בשנת 1831 רכש את האחוזה ברמסגייט.

משה מונטיפיורי מתיידד עם בני משפחת המלוכה. באחד הימים בסעודה שנערכה אצל ליאופולד שיהיה לימים מלך בלגיה, הוא שומע שהנסיכה לבית קובורג־גוטה אשת הנסיך אדוארד אוגוסטוס המשתתפת גם היא בסעודה שהיא בהריון. הוא עשה חישוב מהיר והבין שהנסיכה נושאת בקירבה את המלך הבא של אנגליה. הוא מנסה לשכנע את הנסיך לחזור לאנגליה אבל זה לא הבין על מה מדבר איתו מונטיפיורי. משה מונטיפיורי משכנע את הנסיכה לחזור במהרה ללונדון וללדת הילד באנגליה כי יש סיכוי גבוה שהוא יהיה המלך הבא. הוא מתיידד עם הנסיכה למרות שהייתה בעלת מזג קשה. כאשר הנסיכה ילדה התברר שזו בת וגם כבר היה ברור שהיא תמונה למלכה וגם שינו את החוק שגם בנות יכולות לרשת את כס המלוכה. שמה יהיה ויקטוריה.

המלך ג'ורג' הרביעי בנו של המלך ג'ורג' השלישי היה חשוך ילדים. כאשר הוא מת יורש אותו אחיו ויליאם הרביעי שגם הוא היה ללא ילדים. מאחר ולפי החישובים הוא לא היה אמור להתמנות למלך והוא גם לא חכם במיוחד והכול לעגו לו הוא מתגייס בגיל 13 לצי המלכותי. ידיעותיו לא איפשרו לו להתמנות למפקד אוניה והוא יורד מהאוניה ליבשה. כאשר מועצת החכמים באה לכרוע ברך לפניו בטקס ההכתרה הוא שאל מי הוא הטיפש עכשיו?  who's a Silly Billy now?. גם לו לא היו יורשים והוא המתין למות עד שויקטוריה תהיה בת 18 כדי שאימה לא תמלוך בשם הילדה כל כך גבוהה הייתה השנאה ביניהם. כאשר מלאו לויקטוריה 18 וחודשיים הוא מת . היא עלתה על כס המלוכה ביום 20 ביוני 1837. כעבור חודשים אחדים בנובמבר 1837 היא מעניקה למשה מונטיפיורי תואר "אביר".

  1. ביקור ראשון.

משה מונטיפיורי רכש כרכרה פרטית והוא החל נוסע לטייל עם אשתו יהודית. במסגרת טיוליו הוא מגיע בשנת 1827 לירושלים. לדעתי הוא נדבק בסינדרום ירושלים ונשבע ולעזור ליהודי העיר עד סוף ימיו. בשנים אלו מנהלת יוון מלחמה לקבלת עצמאותה. עוזרים לה המעצמות רוסיה, צרפת ואנגליה כנגד תורכיה. ביום 20 בנובמבר 1827 נערך קרב ימי במפרץ נווארינו נגד הצי התורכי. המעצמות נלחמות לצד יוון על מנת לעזור לה, הצי הרוסי, הצי הצרפתי והאנגלי. צריך לזכור שתורכיה שמפסידה בקרב הזה היא השולטת על ארץ ישראל ומשה מונטיפיורי מגיע לארץ ישראל.

בשנת 1837 הוא מתמנה לשריף של לונדון. זה תפקיד של מעין סגן ראש העיר או מנהל המחלקה הסוציאלית.

  1. ביקור שני.

לקראת שנת 1839 נודע בציבור היהודי שמשה מונטיפיורי עומד לבקר בארץ ישראל בפעם השנייה וברצונו לרכוש שטח חקלאי גדול להתיישבות יהודית. רבני ארץ ישראל שידעו והכירו את פועלו הרב לטובת היהודים שלחו לו מכתב התראה. "השנה הבאה 1840, תהיה שנת שמיטה מעוברת, זאת אומרת שיהיו בה 385 ימים ולא תהיה אפשרות ליהודים לעַבֵד את האדמה ולכן לא כדאי לך לקנות עכשיו קרקע להתיישבות חקלאית בארץ ישראל".

ביום 7 ביוני 1839 יצאו בני הזוג לדרך. משה מונטיפיורי הגיע ארצה דרך נמל ביירות והביא איתו הרבה כסף לחלק ליהודי ירושלים. הוא פונה לבנקאי בביירות ומבקש שיעבירו לו את הכסף לירושלים. הבנקאי מפחד. משה מונטיפיורי מבקש את עזרת המושל שמסביר לו אף אחד לא ייקח על עצמו פעולה כזו מפחד שודדים. אבל המושל נתן למשה מונטיפיורי עצה טובה "אתם קבוצה גדולה תחלק את הכסף בין האנשים – יש לכם נשק ולכן שודדים יחשבו פעמיים לפני שינסו לתקוף אתכם". משה מונטיפיורי חילק את הכסף לאחד עשר שקים קטנים ושם אותם תחת האוכף והם יצאו לדרך.

בדרכם עברו בצפת והוא עוזר לתושבי צפת שנפגעו מרעש האדמה שהיה שנתיים קודם לכן, בשנת 1837. מר ישראל דרוקר המוכר לנו בשם ישראל בק מזמין אותו לבקר במשק החקלאי שלו על הר מירון. משה מונטיפיורי מעוניין ללמוד על החקלאות בארץ והוא מגיע לחוותו של ישראל בק ומתכבד לשמש כסנדק לתינוק שנולד לאחד העובדים.

בביקורו זה בירושלים הוא מקיים מפקד הראשון בארץ שכן ליהודים אסור להתפקד על פי ההלכה. יש לו פטנט הוא מבקש מכל ראש משפחה לבוא ולספר לו על בני משפחתו ויקבל בתמורה לסיפור תשלום. בביקור זה הוא  בונה מבנה מעל לקבר רחל המוכר לנו עד היום.

בביקור זה לא קנה שום חלקת קרקע. אבל התעניין בנושא ההתיישבות החקלאית לעומק שכן היו מספר יהודים שעסקו בחקלאות יחד עם פלאחים מקומיים. כמובן שהוא מיד הוצף בעצות ובהצעות של 'כוללים' שעסקו בחקלאות בעזרת הפלחים הערביים. משה מונטיפיורי עזב את הארץ לאחר הביקור עם מידע רב על החקלאות בארץ ישראל שאותם קיבל מישראל ב"ק, מרדכי צורף, אריה נאמן ויצחק אשכנזי שכל אחד מהם עסק בצורה זו או אחרת בחקלאות ביחד עם פלחים מקומיים.

בהגיעו למצרים פנה אל מושל הארץ מוחמד עלי והציע לו כי הוא ירכוש כפרים אחדים שיהיו בבעלות יהודית אבל יעבדו בהם פלחים ערביים מקומיים המושל מוחמד עלי, לא הסכים. בחזרתו לאנגליה כבר החל לטפל בבעיית "עלילת הדם" בדמשק. גם המושל מוחמד עלי סיים את תפקידו כמושל הארץ.

  1. ביקור שלישי.

בשנת 1849 משה מונטיפיורי מגיע שוב לירושלים בעיקר לבדוק באם הפעולות שעשה בביקוריו הקודמים באמת מתקיימים. בשנת 1846 הקים בירושלים בית ספר לנערות על שם אוולינה רוטשילד. לקראת ביקורו זה שלח לישראל ב"ק מכונת דפוס מודרנית בימים ההם.

בבואו בביקור זה ארצה הוא ממשיך לטפל בהתיישבות יהודית חקלאית בהתאם לרעיונו של קולונל ג'ורג' גאולר, ­ שגם הצטרף לנסיעה הפעם ­ שערך מחקר מקיף על נושא ההתיישבות החקלאית בארץ הקודש שיפתור את מצוקת היהודים.

  1. ביקור רביעי.

לקראת ביקורו הרביעי בארץ הקודש שלח בשנת תרי"ד לירושלים עשרה מכונות אריגה ומאחר וידע שאין בירושלים צמר לאריגת בדים הוסיף למשלוח הנולים גם כמות מספקת של צמר גלמי והוסיף על כל אלה גם אומן מומחה שילמד את תושבי ירושלים את עבודת האריגה.

מלחמת קרים פרצה בשנת 1853 ומשה מונטיפיורי הבין שבמלחמה סובלים כולם אבל בעיקר היהודים כי העות'מנים התייחסו אליהם כנתיני אויב ואילו הרוסים עצרו את משלוח הכסף ארצה כי זו מדינת אויב. משה מונטיפיורי הבין שיהודי ירושלים נתונים בצרה לכן החליט לנסוע שוב לארץ הקודש. הפעם בדרכו ארצה הוא עובר אצל הסולטן ה-31 עבדול אל מג'יד הראשון שהיה ילד כבן 16 ומקבל ממנו אות כבוד "המג'ידיה" אבל מקבל גם פירמן (רישיון מלכותי) לרכישת קרקע בירושלים, דבר לא פשוט שכן אסור למוסלמים למכור קרקע בארץ הקודש לכופרים בעיקר יהודים. התירוץ או ההסבר היה שהקרקע מיועדת לבניית בית חולים לעניי העיר.

הוא מביא איתו כסף שקיבל מיהודה טורו שופט מניו אורלינס שנפטר וציווה לתת למשה מונטיפיורי סכום כסף שיחלקו בין היהודים לבין הגויים לפי הבנתו. ניאזדאד, המושל הקודם של ירושלים שהכיר את נדבת ידו של משה מונטיפיורי בא אליו ברגע שנודע הדבר שמשה מונטיפיורי מחפש קרקע לבניית בית חולים ומציע לו חלקה קרקע גדולה בהר שמול ירושלים העתיקה. עד שנסגרה העיסקה כבר הקים ויסד הברון רוטשילד בית חולים בירושלים שיקרא על שמו. משה מונטיפיורי שאל את רבני ירושלים אם כך מה נחוץ לכם והם הציעו לו לבנות בית מגורים. כך נוסדה "משכנות שאננים".

בהיות משה מונטיפיורי בירושלים, בא אליו הרב יהודה מירקדו הלוי רבּהּ של יפו, והציע לו הצעה שמשה מונטיפיורי חיכה לה 15 שנים, לקנות חלקת קרקע חקלאית, שעליה פרדס הדרים, מהמוכן, ולהעניק אותה ליהודי יפו. זו הייתה משאת נפשו של מונטיפיורי מזה 15 שנים. משה מונטיפיורי לא מתווכח בכלל על המחיר ולא שואל איפה הפרדס הוא מאמין לרב, ומשלם, ומעניק את הפרדס ליהודי יפו.

סופו של הפרדס:

היות ופרדס מונטיפיורי היה כל השנים בהפסדים, שמשה מונטיפיורי היה צריך לממן מכיסו נמכר הפרדס ביום 22.12.1922 ל"סוכנות אמריקנית־ארץ ישראלית לעסקי קרקעות" שהיה בהנהלתם של ישראל מרדכי טננבוים וישראל בלומנפלד, במחיר של 5665 לירות מצריות. והם העבירו את זכויותיהם על הקרקע לפי חוזה ביום 10.12.1923 לדב שפק-לבזובסקי וחייקל שיף, שמיד חילקו את שטח הפרדס ל-200 מגרשים בערך, אשר נמכרו ליחידים במחיר 8 גרוש מצרי לכל אמה רבועה, רוב הקונים היו חברי "המזרחי הצעיר". בהתאם לצוואתו של משה מונטיפיורי נקראת השכונה על שמו "שכונת יהודית ומשה מונטיפיורי".

  1. ביקור חמישי.

בשנת 1857 מגיע שוב משה מונטיפיורי לביקור בירושלים ומביא איתו את תומס הולמן לצורך בניית טחנת קמח שתופעל על ידי הרוח. סכום החוזה לבניית התחנה הוא 1,450 לירות סטרלינג. בבואו לנמל יפו ממתין לו ברציף מר כייאט סגן הקונסול הבריטי ביפו, וגם אגא דיזדאד המושל הקודם של ירושלים שמביא עמו חמישה חיילי משמר ללוות את משה מונטיפיורי בכל תקופת היותו בארץ וכמובן לא שכח להציע לו עוד חלקת קרקע.

ביום א' בשבוע 17 במאי 1857 יצא משה מונטיפיורי לבקר בפרדס שלו הוא שהה בפרדס כשעה כשהוא בודק את הדו"ח שהגיש לו מיינור הצעיר בנה של קלורינדה שהיה המנהל בפועל של הפרדס. למחרת עזבו את יפו ועלו לירושלים. כעבור ארבע שעות הגיעו ללוד ובה חנו למנוחת הלילה. ביום רביעי נכנסו בשער העיר ירושלים. הפמליה בראשות משה מונטיפיורי פונה לבית הספר על שם אוולינה רוטשליד שהוא יסד כשנתיים קודם לכן ושמח לראות שיש שלוש כיתות לימוד ובכל אחת מהן יש כארבעים תלמידות.

להלן חלק מהדו"ח:

בשנה הראשונה 1856 עלה מחיר החזקת הפרדס סך של 28.700 פיאסטרים מצריים לעומת רווח של 27,544 פיאסטרים הפרדס נרכש כשיש בו 1,407 עצי פרי הדר למינהו. את ההפרש בגובה של 40 לירות סטרלינג מימן משה מונטיפיורי מכיסו בכל שנה.

  1. ביקור שישי.

hozkin_jafoביום 27 בפברואר 1866 יצא משה מונטיפיורי מלונדון לארץ הקודש. כאשר עלו לאוניה באלכסנדריה נקע משה מונטיפיורי את רגלו והוא נאלץ לחזור לחוף ולהמתין להחלמתו. ביום א' 18 במרס 1866 יצאו בדרכם ליפו אליה הגיעו למחרת היום. בהגיעם ליפו גברה על רופאו האישי ד"ר הודצ'קין מחלתו, וסר משה מונטיפיורי נשאר לידו בבית חיים כייאט סגן הקונסול הבריטי. בערב פסח עלה משה מונטיפיורי לבדו לירושלים להשתתף בסדר פסח כהלכתו כשהוא ממנה רופא שישמור על הודג'קין.

ביום 9 באפריל השתתף בהנחת אבן הפינה להקמת שכונת מגורים נוספת על שטחו בשם "אוהל משה". בחזרתו ליפו מצא כי ד"ר הודצקין מת  ביום 4 באפריל ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו. עצוב חזר משה מונטיפיורי ביום 9 במאי לביתו ברמסגייט.

  1. ביקור שביעי ואחרון.

ביקור זה נערך בשנת 1875 ומשה מונטיפיורי כבן 91 הביא איתו אובליסק העשוי מאבן גרניט ורודה אותה העמיד על קברו של הרופא שליווה אותו במסעיו במשך כארבעים שנים.

משה מונטיפיורי מטביע את האימרה "אחד למען כולם וכולם למען האחד" האמרה הפכה למוטו של חברת כל ישראל חברים בראשותו של אדולף כרמיה.