תגית: מנחם בגין

מנחם בגין בצפת

מנחם בגין בצפת

מנחם בגין הגיע לארץ ישראל בשנת 1943 במסגרת הצבא הפולני שבראשו עמד הגנרל אנדרס. בהגיע הצבא לארץ ישראל, ערקו חיילים יהודים רבים מגדודי הצבא והתפזרו ברחבי הארץ. אנדרס לא חיפש אותם, הוא היה אנטישמי ושמח שהיהודים נטשו את הגדודים שלו.

מנחם בגין, שהיה, לפני התגייסותו לצבא אנדרס, נציב בית"ר בפולין והכיר את פועלו של מפקד האצ"ל דוד רזיאל בארץ, התייצב במפקדת האצ"ל בתל אביב מתוך כוונה לעמוד לפקודתו של דוד רזיאל. אך זה נהרג מהפגזה של מטוס גרמני על גדות החידקל בעיראק, שם הוא היה בשליחות הצבא הבריטי. יעקב מרידור שהיה יחד איתו, התמנה למפקד האצ"ל במקומו.

כאשר מנחם בגין התמנה למפקד האצ"ל הוא מינה חברי מפקדה חדשים. בחודש ינואר 1944 העלה בגין את הרעיון לתקיפת מטות המשטרה הבריטית בשלושת הערים הגדולות בארץ. איתן ליבני תכנן את ההתקפות על משרדי העלייה הבריטיים והדבר בוצע ביום 12 בפברואר 1944. בגין הבין שכל העם כועס ושונא את משרדי העלייה שכן הם היו אלה שהיו צריכים לתת את רישיונות העלייה ארצה אך לא עשו זאת. לאחר ימים אחדים, ביום 27.2.1944,  תקף האצ"ל גם את משרדי מס ההכנסה. מי אוהב לשלם מס הכנסה?

בתחילת מילוי תפקידו כמפקד הארגון המחתרתי הלוחם, לא חש בגין שעליו להסתתר מפני הבריטים ולכן החליט לצאת לחופשת סוף שבוע ולשהות בבית מלון, בחברת יעקב מרידור וחברי מפקדה אחרים אבל בעיקר עם בני המשפחה, וזאת מתוך שיקול שהבריטים מחפשים טרוריסטים, ואלה לא יוצאים לנופש בבית מלון ובוודאי שלא עם בני המשפחה המורחבת. "טרוריסטים" בדרך כלל מתחבא.

החברים התאכסנו במלון הרצלייה בצפת, שהיה בבעלותם של בני משפחת פרל שהיו רביזיוניסטים אדוקים. בגין לא ידע ולא לקח בחשבון שגם קציני צבא או משטרה בריטים יוצאים לסוף שבוע ולא בבית המלון שבו הוא נמצא. אבל הבלשים הבריטים התיישבו לארוחת הבוקר ליד שולחנותיהם של חברי המפקדה. עכשיו מה עושים הרי ברור שהבלשים סוקרים את כל יושבי חדר האוכל וכל אחד הוא חשוד. בגין וחבריו החליטו להמשיך לשבת ולאכול כאילו לא קרה כלום. הרי לקום ולברוח אין טעם הבריטים היו מכריזים על "עוצר" כללי בצפת, לכן עדיף להמשיך בארוחה. הבלשים עצרו שני חשודים והוציאו אותם החוצה שם נבדקו בצורה מעמיקה וכאשר הוסר מהם החשד הם חזרו לחדר האוכל. אבל בגין למד את הלקח ויותר לא יצא לחופשת סוף שבוע עד ליציאתו מהמחתרת.

מלון הרצליה צפת

לפני שחזרו לתל אביב עלו לקברו של שלמה בן יוסף, ראשון עולי הגרדום בדורנו, עליו כתב המשורר שלמה סקולסקי ש"מצא מנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק".

על קברו נכתב:

אלונים נדים צמרת
דום שרים לבן יוסף
בין הבקע לכינרת
קבר עז חוצב
אין כובשים את ראש הסלע, אם אין קבר במורד.

 

 

האיש שהציל את מנחם בגין ממוות בטוח

סיפורו של האיש שהציל את מנחם בגין ממוות בטוח

האיש שהציל את מנחם בגין[לפעמים צריך מזל כדי לחוות את ההיסטוריה. אני יושב ליד בן אדם נחמד ופתאום אני רואה שצלם מצלם אותו אני מצביע על הצלם ושואל אותו למה אתה מצלם? – אתה יודע מי זה? שואל הצלם. אני פונה אל האיש ובצניעות רבה, ואת זה אתם יכולים לראות בתמונה השנייה, אני שואל אותו מה הסיפור].

"הגעתי לארץ בשנת 1936 בהיותי כבן 13. הצטרפתי לסניף בית"ר בתל אביב, וכמו חברים אחרים בסניף גם אני הצטרפתי לתנועת האצ"ל בתחילתה המפקדים ראו שאני חרוץ ומהימן והשתתפתי בפעולות אחדות. למחייתי עבדתי במסגרייה. לאחר המלחמה הגיע ארצה מנחם בגין וכידוע לכל הוא קיבל על עצמו את הפיקוד על אצ"ל ואני השתתפתי בפעולה הראשונה כנגד מחלקת העלייה ששכנה ברחוב אלנבי בתל אביב. את בגין הכירו מספר מועט ביותר של אנשים בארץ כולל מבין חברי האצ"ל. בתחילת שנת 1945 העבירו את מנחם בגין להתגורר ביחד עם אישתו ובנו הקטן ברחוב הבשן שבקצה הצפוני של העיר. זה היה בית קטן חד קומתי עם גג רעפים שעמד בקצה החצר. באחד הימים קרא לי איתן לבני שידעתי שהוא קצין המבצעים של הארגון ואמר לי מאחר ואתר בחור מוכשר ואני סומך עליך לך לרחוב הבשן שם יש בית קטן עם זוג זקנים תגיד שאני שלחתי אותך אל תשאל שאלות ותסדר להם פעמון בשער הכניסה לחצר. הלכתי ראיתי יהודי עם זקן קטן יושב ולומד תורה. לא שאלתי שאלות פשוט התקנתי פעמון בשער הכניסה".

[יש הגיון בריא בהתקנת הפעמון כדי שדירי הבית יוכלו לדעת מי נכנס לחצר ויש לפחות חמישים צעדים עד שהאורח או האורחים יגיעו לדלת הכניסה לבית זה זמן מספיק להתכונן לקראת האורח]

שלמה דולה"למחרת דיווחתי לאיתן לבני המשימה הפשוטה בוצעה. יופי ענה לי איתן אתה יודע מי האיש עם הזקן שאצלו היית לא עניתי לו אמרת לי לא לשאול שאלות אז לא שאלתי ואני לא יודע. זה הזקן. עכשיו אתה מספר לי.

[לפי חוקי הקונספירציה של מחתרת אסור היה לספר לחייל מהשורה מי הוא המפקד ובוודאי שלא בארץ שבה שלטו הבריטים והיו עוד רבים שהיו שמחים לדעת מי זה בעל הזקנקן. אבל לדעתי איתן עשה נכון שסיפר לו. כדי שיידע שלא להשתמש בביצוע העבודה הזו כדוגמא לקבלת עבודה דומה אחרת במקום אחר. בנוסף איתן סמך את ידיו על הבחור הצעיר שהוא חייל נאמן בארגון].

"כעבור כמה ימים פנה אלי איתן שנית ואמר לי שצריך ללכת אל ביתו של הזקן ולסדר אצלו משהו. הזמנתי את חברי כאח לי שרגא עליס אותו הכרתי עוד מעיר הולדתי לודג' שבפולין להתלוות אלי לביתו של הזקן. שרגא היה אינסטלאטור מומחה. כשהגענו לבית הוסברה לי הבעיה שמצריכה פתרון אפשרות מילוט למפקד במקרה של חיפוש בריטי. מישהו הציע לבנות דלת אחורית לבית ובמקרה הצורך אפשר יהיה לצאת מהבית אל הפרדס שהיה מאחורי הבית. שללתי את זה במקרה של חיפוש הבריטים מקיפים את כל האזור בעשרות חיילים ושוטרים. הפרדס הוא לא מחסה במקרה הזה. הצעתי לפתוח פתח בתקרת החדר בכל בית היה בדרך כלל בוידעם בגג. צרפתי דיבור למעשה ולקחתי את השולחן הקטן ממרכז החדר אל הפינה ועליו הנחתי כסא ניסרתי ריבוע בגג שהיה עשוי מלוחות עץ. בבית המלאכה של שרגא הכנתי מסגרת מברזל ואת המתקן החדש קבעתי בגג. בתוך הגג הכנתי מסתור כך שגם אם מישהו ימצא את הפתח ויציץ פנימה הוא לא יראה דבר רק קורות עץ" קיבלנו כוס תה והלכנו הביתה שמחים.

[כעבור זמן לא רב התעוררו בני הבית מרעש כבד והציצו החוצה וראו שריוניות עם פרוז'קטורים שמאירים את הסביבה. מתברר שמול הבית הקטן היה סליק גדול של ההגנה והבריטים שבתקופה זו לא אהבו כל כך את ההגנה באו לעשות חיפוש אחרי כלי הנשק והתחמושת. בגין לא חשב פעמיים ולא חיכה שמישהו יבוא לבקרו ועלה עם בקבוק מים אל הגג. הוא חשב שזה יהיה רק מספר שעות ולכן לא לקח איתו סנדוויצ'ים ומשהו לקרוא. זה ארך שלושה ימים והוא שכב שם מכורבל כתינוק בן יומו. אז אני ישבתי ליד ההיסטוריה ומתברר שהאיש צנוע בקושי רצה לספר.]