תגית: זיידנברג חיה

זיידנברג חיה

זיידנברג  חיה

חיה, הייתה צעירה יהודית כבת 22 ועבדה כאחות בבית החולים הממשלתי ביפו.

דויד יסמיני, מפקד הנג'אדה ביפו, הנג'אדה היה ארגון נוער של ערביי ארץ-ישראל שהמפקדה הראשית שלו שכנה ביפו. לנג'דה היו סניפים ברחבי הארץ ותפקידם היה לתקוף ולחבל בכל דבר שהוא שייך ליהודים. הרעיון המרכזי היה שהם יתכוננו למלחמה כנגד היהודים. בפועל הם לא עשו רבות. דאוד היה כנראה גבר מושך. הגיע מדי פעם לבית החולים וכך הכיר צעירות יהודיות והיו מספר נערות יהודיות שנהרו אחריו והיו מאוהבות בו.

המחתרות צוטטו לכל השיחות שנוהלו בין בחורים ערבים ליהודיות, וכמובן גם בין הערבים לבין עצמם. נערך מעקב אחרי בחורות שהתמידו בפגישותיהן עם צעירים ערבים שכן דבר זה היה חריג.

הלח"י קיבל מידע על שיחת טלפון בין השניים. חיה זידנברג ודאוד יסמיני. בשיחת טלפון זו הביעה חיה את נכונותה למלא את דרישתו של דאוד לביצוע משימה. להניח פצצה בתל-אביב במקום הומה מאדם. היה ברור לחיה שמילוי דרישה זו יגרום לאסון כבד בתל-אביב. הדרישה מצד דאוד יאסמיני באה בתמורה לבקשתה של חיה לחזור ולהיפגש איתה. נראה שהמפגשים ביניהם נפסקו ונודע לה שיש בחורה אחרת באמצע. הלח"י לאחר שהבין את משמעות הדבר, הבין שעומדים לרשותו בסך הכל יומיים. החל במהירות לחפשה. – גם ל"ההגנה" היה את התוכן של אותה שיחה – . היה ידוע כי חיה גרה בקרית בורוכוב, שליד גבעתיים ואמה גרה בחולון. אבל היה גם ידוע שהן לא ביחסים הדוקים. הלח"י החליט לשמור על הבית בקריית בורוכוב אולי בכל זאת יצליחו לתפוס אותה. כאשר החל הזמן לדחוק ולא ראו תוצאה מידית, הוחלט להציב מארב גם ליד בית האימא. בבוקר נכנסו שני אנשי לח"י לבית והציגו עצמם כאנשי "משמר העם". למזלם ולהפתעתם הם מצאו את חיה בבית אמהּ. מאחר והם היו לבושים והציגו את עצמם כאנשי "משמר העם" היא לא חשדה בכלום וכאשר הוזמנה לצאת לרגע החוצה, יצאה בלי כל חשש. היא נלקחה מיד לרמת השרון (כיום אזור רמתיים) שם היה ללח"י בית מבודד בתוך פרדס נטוש ששימש למטרות חקירה. לטענתם היא הודתה מיד במעשה. הביעה חרטה על המעשה. סיפרה כי הלשינה על הרבה מקומות של "ההגנה" בבת-ים ובחולון (מאיפה היא ידעה על מקומות אלו?). הלח"י החליט להוציאה להורג, וביקשו רשות ממרכז התנועה. בראש המחתרת עמדו באותו הזמן יצחק יזרניצקי שהיה בכלל בפריס ונתן ילין מור. ההוצאה להורג בוצעה מיד על ידי יריה של כדור בראש.. כדי שלא יוכלו למצוא את המוציאים לפועל לא מסרו את גופתה מיד אלא לאחר זמן נמסרה הודעה אנונימית ל"חברה קדישא" וזו הביאה אותה לקבורה בבית הקברות ב"נחלת יצחק". היא נקברה ליד הגדר.

על המצבה לא רשום שם המשפחה

כל המקרה הזה הוא די תמוה בעיני. יש יותר מדי דברים לא ברורים בכל המקרה הזה.

מזה "הודאה" באשמה כאשר אקדח מופנה אליך. גם המידע כנראה הגיע מבחורה אחרת ויש להניח שזה לא בדיוק "מידע" נקי מקנאה וכדומה. אם היה ידוע ללח"י שגם ההגנה בתמונה מדוע לא התיעצו או מסרו אותה לידי ההגנה לטיפול.

לכל השאלות הללו לא תהיה אף תשובה.

 

מקרה דומה קרה גם לשמחה בוימבלט אבל לא ידוע לי היכן מקום הקבורה.