תגית: הטמפלרים

הטמפלרים

הטמפלרים

במאה ה-16 יסד הכומר מרטין לותר זרם חדש בנצרות. שהרעיון המרכזי שלו היה שלמאמינים אין צורך בכומר שיעזור להם לתקשר עם האל. לכן הכומר בכנסיה הלותרנית הוא רועה רוחני האיש שמכוון ומסביר את עיקרי הדת למאמינים. התנועה החדשה או הדת החדשה למעשה קראה תיגר על הקתוליות והביאה את מחאתה על התנהגות הקתולים כלפי המאמינים וכלפי חוקי הדת. אחד הדברים שהרגיז אותם במיוחד היה נוהל "כתבי המחילה" למאמינים. כל חבר בקהילה הקתולית שביקש מחילה מהכומר היה תורם כסף לטובת בניית הכנסייה הגדולה ברומא. הכמרים הזדרזו להציע מהלך חסכוני יותר וניתן היה לרכוש "כתבי מחילה" גם לשבוע הבא או לחטא הבא עוד הרבה לפני שהוא נעשה. לכן נקראת הדת החדשה פרוטסטנטים למען הפרוטסט שהם קיימו כנגד מעשי הכנסייה הקתולית.

הדת החדשה התפשטה במהירות רבה ברחבי גרמניה בגלל המצאת הדפוס על ידי גוטנברג. כל מאמין יכול היה לקרוא את כתבי הקודש בעצמו ולדעת מה כתוב בהם.

במדינת וירטנברג שבגרמניה החלה להתפתח במחצית המאה ה־19 תנועה חדשה בתוך הכנסייה הלותרנית שדגלה בחזרה למקורות הראשוניים של הנצרות והרעיון של שיבת ישו החל לתפוס תאוצה בין המאמינים. התיאולוג כריסטוף הופמן נשא נאומים והסברים לרעיונו שיש לעזור לשיבתו של המשיח לארץ ודבר זה יכול להתרחש רק בירושלים. לצורך זה יש להקים מחדש את מקדש שלמה ולהכשיר את הארץ לשובם של היהודים לארץ הקודש. לאחר בואו של המשיח היהודים יכירו בטעותם וישנו את אמונתם והכל יבור על מקומו בשלום.

כריסטוף הופמן קרא לתנועתו "ארגון המקדש" (Tempelgeselschaft) רעיונותיו ודרשותיו של כריסטוף הופמן הביאו לכך שהוא וחברי תנועתו הוצאו והוקעו מהכנסייה הלותרנית. בהרצאותיו על חיים אידיליים בארץ הקודש והקמת כפרי חקלאות שבו ימצאו את מקומם רבבות חברי האגודה ויהודים שיוכשרו לעבודת האדמה ויחיו בשכנות טובה עם שכניהם הערבים, ישב גם אסיר משוחרר בשם גיאורג דיויד הרדג (Herdegg) שבעת היותו במאסר קרא את כתבי הקודש והנאומים של הופמן נגעו לליבו והוא החל לדחוף לקיים את דבריו של התיאולוג כריסטוף הופמן ולעלות לארץ.

ביום 30 באוקטובר 1868 הגיעו לארץ הופמן והרדג עם 454 בני קהילתם ונחתו במזח הקטן שהיה ליד חיפה. (כיום ממגורות דגון) לארח שניסו ולא הצליחו לעבור לירושלים הבינו שעדיף להם להישאר באזור חיפה והם קנו את השטח שכיום נקרא רחוב בן גוריון. והקימו בו את בתיהם עם משק עזר קטן ליד הבית. כעבור שנה עברו 320 חברים מהקהילה בראשותו של כריסטוף הופמן ליפו וקנו שם את שרידי המושבה שהשאירו אחריהם המתיישבים האמריקנים שנאלצו לעזוב את הארץ. הטמפלרים הפכו את המקום ל"גן פורח" והמושבה העסיקה יהודים וערבים בגידולי חקלאות שונים. ביום 18 באוקטובר 1871 התאספה קבוצה מהמתיישבים ביפו בגבעה לצד הדרך מיפו לעיר הגדולה שכם מול פרדס מונטיפיורי אליהם הגיעו מתיישבים חדשים מגרמניה ואמריקה. למושבתם החדשה הם קראו "שרונה" שכן חשבו שהם נמצאים בקצה השרון התנכ"י. כבעלי ניסיון לאחר שהקימו כבר שני התיישבויות בארץ הזמינו אדריכל שיתכנן את המושבה והם בנו את בתיהם בצורה מסודרת לאורך רחובות המושבה. חפרו באר מים כך שלא הייתה להם בעיה של אספקת מים ובנו מגדל כדי שהמים יגיעו לבתים בצורה מסודרת ונאה. הם רכשו שטחי קרקע מהכנסייה היוונית אורתודוכסית ומערביי כפר סלמה ושתלו וזרעו מכל גווני הקשת החקלאית. האזור שכיום הוא בית הקברות של נחלת יצחק היה מטע גדול של בננות שנמשך עד לאזור תיאטרון גבעתיים.

במלחמת העולם הראשונה הם גורשו למצריים כנתיני ארץ אוייב. לאחר המלחמה בקשה ולחצה התנועה הציונית להחזירם לארץ. היה שיתוף פעולה חקלאי בין החקלאים היהודים בארץ והחקלאים הטמפלרים. רבות למדו החלוצים מהטמפלרים בכל נושאי החקלאות והבניה.

כשפרצו פרעות "המרד הערבי 1936/39 צידדו הטמפלרים בערבים והוציאו הוראות מחמירות לחבריהם שלא לשתף פעולה עם היהודים. ה"הגנה" פעלה במספר מקרים נגד הטמפלרים. בתקופה זו היה כבר היטלר בגרמניה הקנצלר ופעל נגד היהודים בארצו והטמפלרים בארץ הצטרפו לתנועה הנאצית. במבני ציבור טמפלרים התנוסס דגל צלב הקרב ומצעדים של חברי התנועה עברו בחיפה ובתל־אביב-יפו.

במלחמת העולם השנייה הטמפלרים שרובם בכלל לא ראות גרמניה שכן נולדו בארץ, חיכו לרגע שרומל ינצח את מונטגומרי והגרמנים יקבלו את השליטה על הארץ ומטעם הטמפלרים התמנה ווגנר כראש ממשלת הטמפלרים. צעירי המושבה התגייסו לצבא הגרמני ונסעו לגרמניה לעזור במאמץ המלחמתי. הבריטים הפכו 4 מושבות למחנות הסגר ולא איפשרו לגרמנים לעזוב את המחנה מתוך חשש שהם מהווים גייס חמישי. בשנת 1944 הוחלט על הגלייתם של הטמפלרים לאוסטרליה.

בשרונה הוקמו בית בד לייצור שמן ויקב לייצור יין הקיימים עד היום. עיריית תל אביב שיפצה את כל מתחם "שרונה" שיפתח לקהל באוגוסט 2013 נשארו רק 37 בתים מקוריים מהמושבה על תילם.

לאחר קום המדינה עברו קרקעות הטמפלרים לבעלות המדינה שבמסגרת הסכם השילומים עם גרמניה שילמה המדינה עבור חלק מקרקעות אלו.  טמפלרים הקימו בארץ 7 התנחלויות: חיפה, יפו, שרונה, וולהלה, וילהלמה, וולדהיים, בית לחם הגלילית.