תגית: החדש

סיור לשערי העיר העתיקה בירושלים

שערי ירושלים
סיפורים על שערי החומה
מאת יעקב מרקל

סיור לשערי העיר העתיקה בירושלים

אורכה של החומה סביב העיר העתיקה הוא בערך 4 ק"מ יש בחומה 8 שערים.
החומה נבנתה בתקופתו של השולטן העותמני סולימן אל-קנוני שהנוצרים קראו לו סולימאן המפואר בערך בשנת 1535. גובהה כמעט 12 מטר. היו בה 34 מגדלים וניתן לטייל על החומה סביב. החומה נבנתה בעיקרון על תוואי החומה הקודמת שמייחסים אותה עוד לחומה בתקופת בית שני. בפינה המזרחית דרומית עוד ניתן לראות אבנים גם מתקופת בית שני. לא ברור למה לא כללו בוני החומה את הר ציון בתוך שטח העיר. נראה כי שני הקברים שליד שער יפו הם של בוני החומה שלא כללו את הר ציון.

1. שער יפו
הערבים קוראים לו שער אל-חליל כי זהו השער ממנו הולכים לכוון חברון אך הנוצרים והיהודים קוראים לו שער יפו כי ממנו הולכים לכוון יפו, נמלה של ירושלים. שער זה הוא הגדול שבשערים ונהוג היה להיות פתוח כל הלילה בתקופה של עד המאה הקודמת שאז נהגו לסגור את השערים עם רדת החשכה. בשנת 1898 בחודש נובמבר בא לבקר בארץ מלך גרמניה וילהלם השני עם המלכה אוגוסטה ויקטוריה המלך לא הסכים לרדת מסוסו כדי להיכנס לתוך העיר כמו שעשה לפניו השולטן עומר אל חטיב כאשר כבש את ירושלים בשנת 638 ונכנס גם הוא בשער זה. לכבוד המלך הגרמני נאלצו לפתוח פתח גדול בחומה שיוכל המלך להיכנס על סוסו והמלכה ע"ג כרכרה. גם הגנרל אלנבי כאשר כבש את ירושלים נכנס רגלי אל העיר מתוך כבוד לקדושת העיר. ליד השער בצידו הפנימי נמצאים שני קברים שמייחסים אותם אל המהנדסים שבנו את חומת העיר עבור הסולטן סולימאן ומשום מה לא הכלילו את הר ציון בתוך העיר אולי בגלל שלא הבינו את קדושת המלך דוד שקברו נמצא בהר ואת חשיבותו לדת האיסלאם לכן הוציא אותם הסולטן להורג וציוה לקבור אותם ליד השער הגדול.

2. שער ציון.
היהודים קוראים לו שער ציון כי הוא בראש הר ציון והמוסלמים קוראים באב אל-דאוד שכן המלך דוד הפך קדוש גם לגבי המוסלמים ונהיה נבי-אל-דאוד וקברו נמצא בקרבת מקום.
גם שער זה הוא גדול ודומה בצורתו לשער יפו אך לא נמצא בשימוש גדול למעט ליהודים שלהם נוח וקל להגיע אל הרובע היהודי שדרכו.

3. שער האשפות

לשער זה מספר שמות, היהודים קוראים לו ה"שער הקטן" המוסלמים קוראים לו באב אל מגרבה כלומר שער המערביים כי לדו נמצאת שכונת המוגרבים הנוצרים קוראים לו שער האשפות" ושם זה נשאר לו עד היום. שער זה הוא הקרוב ביותר אל הכותל המערבי . השער נמצא בעמק שבין הר ציון להר המוריה למעשה במקום שהיה פעם עמק הטיראופיאון עמק עושי הגבינה בימי קדם.
זהו שער קטן שרק שער אחד היה לו וגם לא היה מקובל לפתוח אותו למעט עבור אלה שהוציאו את האשפה מהעיר או לאלה מבין המוסלמים שהלכו אל מעיין הגיחון להביא מים. אך אחרי מלחמת קרים כבר נשאר פתוח לכל דורש.

4. שער הרחמים

בחלק המזרחי של החומה יש שני שערים האחד סגור כיום באבנים. הערבים הם שנתנו לשער את שמו באב אל רחמה והיהודים אימצו את השם הזה אליהם מתוך טעות של שערי הרחמים שהיו למעשה בצד הדרומי של החומה. עד היום ניתן לראות את סימני השער הזה.
הטעות בשמו של שער זה, אולי באה משמו הערבי וגם ממקומו. כי במסכת מידות כתוב כי בהר הבית היה שער בחומה המזרחית ושמו שער "שושן" שכן מעליו התנוסס סמל "שושן הבירה" כדבר המלך הפרסי שדרש כי ישימו את סמל שושן הבירה, כדי שיהיה עליהם מורא מלכות. השער המזרחי היה בכוון הר הזיתים ששם היה כוהן גדול שורף את הפרה אדומה לכפר על חטאות בני ישראל ומביא רחמים לבני ישראל. כל הדברים התאחדו ונוצרה הטעות בשם. את השער סתמו באבנים כמעט לאחר בניית החומה בערך בשנת 1590.
הפחד של המוסלמים היה כי משער זה יבואו הצלבנים לכבוש את העיר ולכן סגרו אותו תמיד בשער ברזל רק פעם בשנה בחג היו נוהגים לפתחו, אך כאמור כבר משנת 1590 נסתם באבנים למנוע אפשרות של כיבוש.
הנוצרים קראו לו שער הזהב אולי בגלל אמונתם כי מצד זה יבוא שוב המשיח שלהם.

5. שער האריות.

שער האריות ירושלים

זהו שער האריות בגלל תבליט של אריות הנמצאות שני עברי השער תבליטים אלו נלקחו ממקום אחר והותקנו כאן בהתקנה משנית אלו הם סמלם של ביברס הסולטן הממלוכי ששלט בארץ משנת 1260 עד 1268.
בחלקו הפנימי של השער יש תבליט המראה כל הסולטן העותמני בנה שער וחומה זו בשנת 1537. בערבית קוראים לשער באב אלסבאת צליל זה דומה למילה שבטים בעברית ולכן טעו רבים וקראו לשער, שער השבטים. אם כי לא היה שום שער מיוחד לכניסת השבטים לעיר. הנוצרים קוראים לו "שער סטיפנוס" כי מחוץ לשער זה סקלו את המרטיר הראשון סטפנוס. נהוג גם לקרוא לו שער "גבירתנו מרים" שכן לפי המסורת הנוצרית מרים אמו של ישו נולדה בבית ליד השער.
שער זה מפורסם כיום כי הצנחנים נכנסו משער זה לכיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים בשנת 1967 והאמירה הידועה אותה אמר מפקד כוח הצנחנים מוטה גור לנהגו "בנצי סע".

6. שער הפרחים

זהו שער קטן שהיה סתום שנים רבות אך נפתח שוב לבקשת המוסלמים היושבים בשכנות לשער שיוכלו להיכנס בנוחיות לעיר והחל משנת תרל"ד 1834 נפתח שנית. שער זה היה נסגר בלילה. והיה נפתח לפי דרישה. הנוצרים קוראים לו שער הורדוס.

7. שער שכם.

לשער שמות רבים. שער דמשק ושער שכם כי מכאן הולכים אל שכם ודמשק. בערבית נקרא באב- אל-עמוד כלומר שער העמודים על שם העמודים הנמצאים משני צדדיו או בגלל שכאן עמד עמוד גבוה ובראשו פרוטומה של הנציב הרומי.

8 השער החדש.

זהו באמת שער חדש ונפתח בערך בשנת 1890 לבקשת הפרנציסקנים שהיו מבאי ביתו של הסולטן העותמני בקושטא. ובנין הכנסת האורחים שלהם והמנזר הגדול נמצא ממול. לכן שלא יצטרכו ללכת סביב ויוכלו לבוא בקלות אל שכונתם ולא הכנסיות שלהם ביקשו לפתוח את השער הזה.
ביום האחרון לפני ההפוגה השניה בתאריך 17 לחודש יולי 1948 ניסו לפרוץ מכאן אנשי האצ"ל לתוך העיר העתיקה במסגרת מבצע "קדם" ניסיון זה לא הצליח.