תגית: ההגנה

שכונת התקוה תל אביב

הגנת שכונת התקווה

הגנת שכונת התקווה

בסוף שנת 1947 מינה המופתי חג' אמין אל חוסייני למרות שלא היה פיזית בארץ, את חסאן סלמֶה כמפקד כל הכוחות הערביים באזור רמלה – לוד. שזה כולל את אזור יפו. בניין המפקדה שלו היה ברמלה.

שכונת התקווה הוקמה בשנת 1935 על אדמות בלתי מעובדות שנקנו מתושבי כפר סַלמֶה. בתחילה היו יחסי שכנות טובים. כאשר החלו פרעות בשנת 1936 נוצר מצב חדש שבו צעירי הכפר תקפו את תושבי השכונה ובזזו מה שרק יכלו. כדי להגן על תושבי השכונה נשלחו בחורי ה"הגנה" לשמור וליצור חיץ בין השכונה לכפר. בשוך הפרעות נרגעו גם הרוחות הסוערות בין הצדדים.

לאחר קבלת ההחלטה באו"ם על הקמת שתי מדינות בשטח ארץ ישראל החלו שוב פרעות והדבר משפיע גם על מערכת היחסים שבין תושבי הכפר לתושבי השכונה.

חסן סלמה חשב שיוכל לתקוף בעזרת כארבע מאות לוחמים מתוך כפר סלמה את שכונת התקווה ולהמשיך עד להתחברות הכוחות עם כוחותיו שישבו ביפו.

ה"הגנה" התכוננה להתקפה מעין זו ומינו את ישראל שחורי כמפקד החזית בכל שכונות הדרום, (נהרג בעלות הג'יפ שבו נסע עם עוד שני קצינים על מוקש. על שמו נקרא רחוב השלושה בתל אביב).

את קו ההגנה של האזור קיבלה חטיבת גיבעתי שהתכוננה להדוף את ההתקפה שנערכה ביום 8 בחודש דצמבר 1947 על ידי לוחמים ערביים בפיקודו הישיר של חסן סלַמֶה את השכונה, כוחות מוגברים של גבעתי הדפו את התוקפים. אבידות כבדות נגרמו לתוקפים והם נסוגו בחזרה לתוך הכפר.

בתחילת דצמבר החלו יריות מכיוון הכפר לעבר השכונה כנראה כהכנה לקראת המתקפה הגדולה ב-5 בדצמבר נשלחה חוליה אל הקו כדי להפריד בין המחנות הלוחמים ולהפגין נוכחות ונחישות לערבים שהגדוד 53 של גבעתי ישמור על השכונה. בחילופי האש נהרג ניסים עזיז וגופתו נשארה בשטח. לצורך הוצאת הגופה משדה הקרב נשלח פטרול נוסף של חיילים. בעקבות הירי המסיבי הגיע לאזור משוריין בריטי שירה על החיילים המחפשים את הגופה ומירי זה נהרג מיכאל פישר. המשוריין לא ראה בכך סיום תפקידו כי אם ערך סריקה קצרה בשטח ומצא באחת העמדות עוד מספר בחורים נושאי נשק. הסמל של המשוריין הבריטי, סמל פלאוור (Flower) (שרצח את ברכה פולד). ירה ממרחק נגיעה באחד הלוחמים והרגו זה היה יעקב שיף לידו עמד שלום שפילמן שאליו כיוון הסמל את נשקו אך קצין בריטי שהיה במשוריין צעק עליו שיחדל ממעשיו וכך ניצלו חייו של שלום שפילמן.

2013-05-09 12.43.57שלושת ההרוגים מהקרב על הגנת שכונת התקווה נקברו בבית הקברות בנחלת יצחק. על שמם הקימה העירייה כיכר בתל אביב.

  נסים עזיז בן ז'ויה ויעקב, נולד ביום ט"ו בתשרי התרצ"א, 7.10.1930, באיסטנבול שבתורכיה. משפחתו עלתה ארצה באוקטובר 1934, והם התיישבו בתל אביב. בצעירותו התגייס ל"הגנה" ויצא לקורס מדריכי נוער. בסיום הקורס היה למנהל מועדון "ביאליק" במסגרת הגדנ"ע בדרום תל אביב. על שמו נקראה קבוצת הכדורגל "השחר-נסים" ומחולק גביע נודד לקבוצת כדורגל.

 מיכאל פישר בן ברכה ומשה, נולד ביום כ"ח בניסן התרפ"ו, 12.4.1926, בתל אביב למשפחת פועלים המעורה בהווי הארץ ותנועת הפועלים. בהיותו כבן 10 הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר". היה גם חבר ב"הפועל" והצטיין בהופעותיו הספורטיביות. כמו כן היה חבר בלהקת הריקודים של "הפועל" והשתתף בהופעותיה בקיבוץ דליה, ועוד. מיכאל אהב מוסיקה וניגן בכינור ובמפוחית. כחבר בתנועת הנוער, וכן כחבר ב"הגנה", הירבה לשוטט בארץ. תקופה קצרה שירת גם בנוטרות. בתקופת המנדט, והמאבק בבריטים השתתף במבצעי "הגנה" שונים, כגון "ליל וינגייט".

יעקב שיף בן פנינה ואליעזר, נולד ביום ז' בכסלו התרפ"ט, 20.11.1928, בתל אביב. בעת לימודיו בבית ֿספר תיכון התגייס ל"הגנה" והשתתף בפעולות הגנה שונות.

שכונת התקוה תל אביבכיכר השלושה    כתובת: רחוב בני דן, קרן רחוב ויצמן.

האמן: רפי פלד

נולד ביום י"א בתמוז התש"ד, 2.7.1944, בקיבוץ הזורע שבעמק יזרעאל.

לאחר שסיים את שרותו בצבא, שירת בשרות הביטחון הכללי ולאחר פרישתו התגייס למשטרה. בחודש אפריל 1993 מונה למפכ"ל ה-11 של המשטרה. במאי 1994 התפטר מתפקידו כמפכ"ל.

בינואר 1995 התמנה למנכ"ל חברת החשמל לישראל ושירת בתפקיד זה עד אפריל 2000. כיהן חודשים אחדים כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

בשנת 2001 פנה לעסקים פרטיים שקרסו כעבור שנה והשאירו חובות של מיליוני שקלים. קבוצת בעלי העסקים הועמדה למשפט בעוון מרמה והפרת אמונים.

שנים רבות עסק בציור ובפיסול כתחביב והיה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל. הוציא לאור שני ספרים העוסקים באמנות.

Picture 265