תגית: גבעת

גבעת הרצל תל אביב

רחוב גבעת הרצל תל אביב

(מעשי השליחים ט') :36: ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה: 37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה: 38 ולוד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבור אליהם: 39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבואו העלהו אל-העלייה ותגשנה אליו כל-האלמנות בוכיות ומראות לו את הכותונת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עימהן: 40 ויוצא פטרוס את-כולם החוצה ויכרע על-ברכיו ויתפלל ויפן אל-גוויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את-עיניה ותרא את-פטרוס ותתעודד: 41 וישלח ידו ויקם אותה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם: 42 ויוודע הדבר בכל-יפו ויאמינו רבים באדון: 43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם-בורסי אחד ושמו שמעון.

 כך מתחיל סיפורינו על אזור רחוב גבעת הרצל.

 בשנת 1835 ביקר ביפו דיפלומט שהופיע כנזיר רוסי בשם קונסטנטין נורוב "שמצא" מערת קברים בתוך בית קברים יהודי מימי בית שני וייחס את המקום לקברה של טביתא שהרי בסופו של יום היא בכל זאת מתה מוות רגיל ובוודאי נקברה כיהודיה בבית קברים יהודי. כנראה שמציאת הקבר היה לצורך מציאת תירוץ או הסבר לרכישת השטח שהיה בשולי כפר ערבי מצרי גדול בשם "אבו כביר" על שמו של כפר שהיה בדלתא של הנילוס, ואנשיו הובאו לכאן על ידי איברהים פחה שכבש בשנת 1831 את הארץ מידי הסולטן התורכי, מהמוט השני. הכפר המצרי "אבו כביר" שהיה בדרך הראשית מיפו לירושלים גרם צרות צרורות ליישוב היהודי על ידי התקפת השיירות שעברו דרכו מיפו או מתל אביב לירושלים. במלחמת 1948 נכבש הכפר ונעלם.

לימים, מתברר שכל הגבעה הייתה אתר קבורה יהודי מהתקופה שאחרי בית שני, ולכן סביר בהחלט שטביתא קבורה בו. באתר זה נמצאו מספר מצבות עם כיתוב עברי הנמצאות במוזיאון יפו לעתיקותיה. גם מי שנוסע בכביש העובר בצד האתר ברחוב קיבוץ גלויות שם את ליבו לכך שפתאום הכביש מתרומם ללא כל סיבה סבירה. אז יש סיבה, חשובה. הכביש עובר מעל לקברים עתיקים ועל מנת לאפשר לנשמות הטהורות לצאת ולבוא ללא הפרעה הרימו את הכביש והכול בא על מקומו בשלום.

בשנת 1874 רכש הארכימנדריט אנטונין קספוטין בשליחות הרוסים את המתחם שמסביב למערת הקבר ובשנת 1888 החלו לבנות לידה את הכנסייה שנקראה "סנט פטרוס" לכבודו של הקדוש שהציל אותה בעבר, והיה על פי המסורת הנוצרית לאפיפיור הראשון. כעבור שש שנים הסתיימה הבניה והמקום הפך לתחנה בדרך, בעבור עולי הרגל הרבים שהגיעו בפקודת הצאר ניקולאי הראשון הרוסי לנמל יפו ועלו לירושלים.

הכנסיה בגבעת הרצל תל אביב

המתחם משתרע על שטח של 32 דונמים שבו נטעו עולי הרגל הרוסיים עצי אורן הסלע במקום עצי פרי ההדר שהיו בו קודם לכן.

 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשו כל הרוסים שהשתכנו בכנסייה וסביבתה מאחר ורוסיה נלחמה כנגד תורכיה. במקום רוסים השתכנו בכנסייה קצינים מהצבא התורכי. בסיום המלחמה החזירו השלטונות הבריטיים את המתחם לידי הרוסים הלבנים. זה החזיק מעמד עד לשנת 1948. בעקבות המהפכה שהייתה ברוסיה בשנת 1917 נוצרו רוסים לבנים שהיו בגלות, ורוסים אדומים שנשארו במוסקבה והיו שייכים לכנסייה הרוסית. נשאלה השאלה לאיזה רוסים שייכת הכנסייה והשטח שסביבה. על כך יש מאבקים משפטיים משנת 1968 ומדינת ישראל נמצאת בתוך המאבק.