תגית: ארץ

הדרך להקמת המדינה חלק א'

הדרך להקמת המדינה – חלק א'

אני מציין את שנת 1840 כשנת "קו פרשת המים" שנה זו ואילך, לא דומה למה שהיה לפני כן. בשנה זו מצליחים המעצמות (קרי, בריטניה הגדולה) להחזיר לסולטן התורכי עות'מני את השליטה על ארץ ישראל. זה לא דבר פשוט וקל שלקחו את הארץ מתחת שלטונו של הסולטן, צריך לזכור, שמי שלוקח את ארץ ישראל מהסולטן זה עבד, אמנם לבן, אבל זה לא חשוב זה עבד שקם על אדוניו והצליח להשתלט על חלק מהאימפריה שלו.

כדי לנקום ואולי כדי להראות שהוא הסולטן, הוא עדיין הסולטן. לכן הוא מכריז על נמל יפו כנמל רשמי של הים התיכון. מה היה ביפו לפני 1840? שובר גלים? מסוף? רציף אולי מחסנים. כלום. אבל כדי להוריד את נמל עזה מגדולתו, שהוא שייך לריבונות המצרית, את הבכורה באזור זה של העולם, הסולטן מכריז על נמל יפו כנמל לכל דבר. יש לו גם מזל לסולטן בשנה זו מתחילות הספינות לנוע על פני הים בעזרת הקיטור ולא בעזרת הרוח או המשוטים.

פעילות הנמל מביאה ליפו עשרות אנשי מקצוע מכל הסוגים נגרים, פחחים, רופאים וכמובן מורים. היישוב ביפו גדל במהירות ערבים לצד יהודים. בעיקר מגיעים יהודי המאגרב חסידי הרב ביבאס, אלקלעי ואחרים שקראו ליהודי צפון אפריקה לעלות לארץ הקדושה.

המזל תמיד מגיע בשלשות, ובשנת 1861 פרצה מלחמת אזרחים שהשביתה את הייצור החקלאי באמריקה למשך כמעט 4 שנים. נמל יפו פורח. סחורה רבה יוצאת לאמריקה וסחורה נכנסת. בכל צרה יש גם מי שמרוויח. שנים אחדות לאחר סיום מלחמת האזרחים מחליטים בחברת 'כל ישראל חברים' היא ",אליאנס" שבצרפת שצריך לעזור ליהודים בכל מקום בעולם. סיסמתם היא "האחד למען כולם וכולם למען האחד". דבר ראוי ונכון הוא שיש להקים בית ספר לחקלאות בארץ ישראל. דבר שיעזור ליהודים ולחלוצים שיגיעו לארץ ללמוד כיצד לעבד את האדמה. ביפו נפגשו רבי יהודה הלוי מירקדו הידוע בכינויו רבי יהודה הלוי מרגוזה, והצרפתי היהודי קרל נטר. רבי יהודה משכנע את נטר לבנות את בית הספר באזור יפו. הוא מבין שהדבר יעודד יותר ויותר יהודים להתיישב בסביבות יפו. הרב עוזר לנטר למצוא את חלקת הקרקע הדרושה ועוזר לו לרכשה. לא עובר זמן ובשנת 1882 מתחילה עלייה מסוג חדש לגמרי לארץ הקודש. אנו קוראים להם עליית ביל"ו או העלייה הראשונה. יהודים אלו היו צעירים חדורי רצון עז להתיישב בארץ ולעבדה ולשמרה כמו שכתוב בתורה. הראשונים שביניהם נעזרו בקרל נטר ועבדו תקופה קצרה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ולאחר מותו של נטר הם עברו לעבוד בירושלים. הרב יחיאל מיכל פינס איש חב"ד לוקח אותם תחת חסותו ועוזר להם להקים את ההתיישבות הראשונה שלהם במושבה שנקראת עד היום "גדרה". לצערי חלקם חזרו וירדו מהארץ אבל רבים אחרים שבו ועלו ארצה בנו והקימו יישובים שונים. כמעט 25,000 יהודים עולים במסגרת העלייה הראשונה עד לחודש דצמבר 1903.

בדצמבר 1903 מגיע מאיר בלקינד לרוסיה ואוסף, פשוטו כמשמעו את היתומים הרבים שמסתובבים בכפרים ובערים כתוצאה מהפרעות שפרצו בדרום רוסיה. היה ברור לו שאם הוא לא יאסוף אותם ויציל את היתומים הם יילקחו לצבא ובזה יסתיים גורלם כיהודים. מאיר בלקינד מביא את היתומים ומצליח ליישב את חלקם במושבה מאיר שפיה.

משנת 1904 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה מגיעים עוד יהודים חלוצים ארצה והם מייסדים התיישבויות חקלאיות אבל גם התיישבות עירונית.