תגית: אלי בר-נביא

מיתוס בע"מ

מיתוס בע"מ

פעם אמר פרופ' אלי בר-נביא שהמיתוס חייב שיהיה לו הרבה דם ולא ברור מה בדיוק קרה. אבל צריך מרחק של זמן. (היו היה פעם). זה נכון בכל מקום רק לא אצלנו. המיתוס נולד מיד עם האירוע.
למשל המיתוס הוותיק ביותר שלנו הוא מה אמר אם אמר יוסף טרומפלדור כאשר הובילוהו פצוע קשה עם המעיים שלו בחוץ בין חוות תל חי לכפר גילעדי. זה שהיו 4 אנשים שאחזו באלונקה והם העידו מה אמר זה לא חשוב. אחד האנשים היה הרופא ד"ר גרי, אחר היה אברהם הרצפלד. אמירתו של טרומפלדור היא חשובה על מנת ליצור דוגמא אישית של המפקד שנפילתו תהיה הרואית ורבים אחרים ילכו בעקבותיו. לכן מה אמר לא חשוב. הסיפורים סביב האירוע חשוב שלא יישכח מלב האומה. ואכן כבר עברו למעלה מתשעים שנים ויש רבים שיודעים גם באיזו שפה אמר מה שאמר. למרות שידע עברית הרי היה כשנתיים בדגניה ובמגדל והיה אדם משכיל. ידע גם ידע עברית אולי לא כמו אבא אבן אבל יכול היה לדבר עברית. אבל בשביל מיתוס הגבורה זה לא מעניין. אמר בעברית מה הרבותא בזה. מי היה יוסף טרומפלדור ראה להלן.

יוסף טרוּמְפֶּלְדוֹר,
נולד בקווקאז, כנראה ביום 21.11.1880
למד בבית הספר העירוני בעיר רוסטוב וסיים אותם בהצלחה. למד רפואת שיניים שהיה המקצוע המקובל במשפחה. בגיל צעיר מאוד נהיה צמחוני. בגיל 22 גויס לצבא הרוסי ושרת בו. במחנה הצבא פגש והכיר את דוד בלוצ'רקובסקי שיהיה לימים אחד ממייסדי "אחוזת בית".
במלחמת רוסיה – יפן הצטיין וזכה למרות היותו יהודי וציוני בדרגת סמל ובאות הצטיינות על שמו של גיאורג הקדוש, הורג הדרקון.
פגז ריסק באוגוסט 1904 את ידו השמאלית ורופא כרת אותה עד למרפק. כעבור שנה נלקח טרומפלדור ביחד עם הרג'ימנט ששמר על פורט ארתור בשבי היפני.
במחנה השבויים היפני ניהל את חיי האסירים היהודים ודאג למחסורם ברוב הדברים וגרם להם לתעסוקה כל יום כדי לעבור את השבי ללא סבל נוסף. בעיקר עורר את הצד הציוני של היהודים השבויים ויסד וערך עיתון שנכתב באידיש וברוסית והוא כתב את רוב המאמרים.
הוא היה נערץ על השבויים היהודים וגם על ידי הגויים, כשהגיע זמנו להשתחרר בשנת 1906 ממחנה השבויים נשאו אותו על כפיים מצריף המגורים שלו ועד לשער תוך שירה וקריאות הלל לכבודו.
קיבל דרגת קצונה מידי הצאר עצמו והצרינה ענדה על חולצתו את המדליות שזכה בהן. הצרינה נתנה לו מתנה אישית יד תותבת.
בשנת 1911 ארגן ועידה ציונית בעיר רומני שדגלה בהתיישבות בארץ ישראל. לאחר הוועידה כתב מכתב לאחיו שבו פירט את מחשבותיו ורצונו לעלות להתיישב בארץ ישראל. שם כתב שאם מישהו יאים על שדותיו הוא יגן עליהם בעזרת החרב וגם "אם אפול בקרב מאושר אהיה" כך אני יודע על מה נפלתי.
בשנת 1912 עלה טרומפלדור יחד עם חבריו לארץ והגיעו לדגניה שם עבדו חודשים אחדים ועברו למגדל שלחוף הכינרת ויסדו את הקומונה האינטימית של מגדל. העבודה הייתה קשה מנשוא וכעבור שנתיים התפרקה הקומונה. טרומפלדור חזר לדגניה ועד לפרוץ מלחמת העולם עבד בפלחה והיה ראש המדברים בוויכוחים הרעיוניים בין החברים.
בשנת 1913 נשלח כציר לקונגרס הציוני ה-11 וחזר לדגניה. במלחמת העולם עבר לאלכסנדריה מתוך אמונה בניצחון הבריטים. בעת היותו במחנות הגולים באלכסנדריה הגיע לשם העיתונאי הבכיר של העיתון "השחר" שיצא ברוסיה – זאב ז'בוטינסקי שפנה אל טרומפלדור והציע את עזרתו בהגשת בקשה אל השלטונות להקמת צבא עברי מבין צעירי המחנה. השלטונות הבריטים סרבו בכל תוקף וז'בוטינסקי עזב את מצרים ונסע ללונדון לנסות מזלו אצל הממשלה בלונדון. טרומפלדור הסכים להצעת הבריטים והקים את גדוד נהגי הפרדות ועמד בראש הגדוד.
באוקטובר 1916, יצא טרומפלדור ללונדון כדי לסייע לזב'וטינסקי בהקמת גדוד יהודי לוחם. משם חזר לרוסיה והקים מחדש את תנועת הנוער "החלוץ" במטרה שיעלו לארץ ישראל להתיישבות חקלאית. בשנת 1919 יצא בדרכו לשוב לארץ ישראל, בדרך התעכב באיסטנבול וסייע לחלוצים הממתינים לעלייה ארצה. בבואו ארצה ראה את מלחמת המפלגות אחדות העבודה ופועלי ציון ויצא בקול קורא: "אל תריבו תתאחדו למפלגת פועלים אחת" המפלגות לא רצו לשמוע ורק לאחר מותו בחנוכה 1920 הוקמה "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל" בהתאם לרעיונותיו.
בזמן המאבק לאיחוד המפלגות ביקש דוד בן גוריון מטרומפלדור לצאת לגליל ולראות מה קורה שם ומינה אותו למפקד הגליל. טרומפלדור היה למפקד היאחזות תל־חי וכאשר פרצו כוחות ערביים בטוענות שונות לתוך הנקודה כבר היה מאוחר. בתוך חילופי האש שבין המגינים והערבים התוקפים נפצע אנושות טרומפלדור ובדרך לכפר גילעדי הוא נפטר. כאשר שאל אותו הרופא ד"ר גרי כיצד אתה מרגיש ענה לו טרומפלדור "אין דבר טוב למות בעד הארץ". זהו תרגום של משפט לטיני "מתוק ומהולל למות למען המולדת". טרומפלדור ידע לטינית הוא היה רופא שיניים ופעם רופאים היו צריכים לדעת לטינית.
אז על איש כזה אפשר להגיד אמר או לא אמר ביומני גליפולי גם מופיע משפט שלו שרצוי למות מוות הירואי ולא סתם מוות.

בשנת 1933 נהרג על שפת ימה של העיר תל אביב ד"ר חיים ארלוזורוב. עד היום כל אחד יודע לספר בוודאות מוחלטת מי ירה איך ירה למה ירה. המיתוס סביב המאורע הזה נולד באותו יום כלל לא חיכו רגע גם כל הגורמים עדיין היו בשטח ניתן היה לברר בדיוק מה קרה. אבל למקרה זה יש חשיבות במאבק שבין הימין והשמאל בעם. זה מלהיב את ההמון ולכל צד יש את הסיפור שלו. מה קרה באמת זה פשוט לא מעניין אף אחד. יש חשיבות לאפקט שהמקרה מביא לעם.

מי היה ד"ר חיים ארלוזורוב ראו להלן.
עסקן ציוני.

אנדרטה לזכרו של חיים ארלוזורוב

נולד ביום י"ג באדר תרנ"ט, (1899) בעיר רומני, בפלך פולטאבה שבאוקראינה.
למד עברית בנעוריו. לאחר הפוגרום ברוסיה בשנת 1903, עברה המשפחה לגרמניה, שם סיים את לימודיו וקיבל תואר ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת ברלין. בזמן לימודיו ארגן תנועת נוער ציונית בשם "תקוות-ציון". בשנת 1918 הוא הצטרף אל אגודת "הפועל הצעיר" והפך במהרה לאחד ממנהיגיה. בשנת 1921 ביקר לראשונה בארץ והשתתף בהגנה על יהודי תל־אביב בפרעות ה'אחד-במאי' בשנת 1921.
הוא היה ציר בקונגרסים הציוניים מה-11 ועד ל-17. בקונגרס הציוני, ה-כ"ג שנערך בקרלסבאד בשנת 1923 נבחר כחבר הוועד הפועל. כעבור שנה חזר ארצה. בשנת 1926 נשלח לארה"ב על-ידי "קרן היסוד", ושנה לאחר מכן על-ידי הסתדרות העובדים, כדי לייצג אותם בוועידות שונות בחו"ל. משנת 1931, היה חבר ההנהלה הציונית ומנהל המחלקה המדינית שלה. הוא פעל רבות להעלאת יהודי גרמניה. כתביו כונסו בשבעה כרכים.
מאשתו הראשונה נולדה לו בת, שולמית. לאחר גירושיו, נשא לאישה את סימה רובין, שהייתה לצידו בעת הרצח, בליל שבת כ"ג בסיוון תרצ"ג, 17.6.1933, על שפת ימה של תל־אביב.
התנועה הרביזיוניסטית הואשמה בביצוע הרצח על ידי תנועת העבודה. רצח זה חולל סערה קשה בציבור, שנמשכת עד היום הזה.
בעקבות הרצח הוחלט על הקמת 'קופת חולית לאומית', למען העובדים החברים בתנועה הרביזיוניסטית ובית"ר.

יצירת המיתוס מאפשר גם לדלג על האירוע הקשה פנים אל פנים כי אם מספרים את הסיפור כי הוא מתרחש במימד אחר או במקום אחר ואנחנו יכולים לקבל את המקרה. החשיבות הגדולה של המיתוס שיעזור לנו להתגבר על בעיות כלשהם מנהיגות, דרך נאותה, משהו שיכוון אותנו.

בשנת 1994 נרצח ראש ממשלה מכהן יצחק רבין למרות שעשרות אנשים ראו כיצד ירו בו מיד החלה מערכת של ספקולציות שלא הרוצח ירה כי אם מישהו אחר. המיתוס במקרה נגדע באיבו מאחר ומיד השלטונות מנעו את המשך הסיפורת על המקרה. בחורה אחת הלכה לבית סוהר לכמה חודשים והיורה יושב בכלא כנראה עד לסוף ימיו אלא אם כן…..

מי היה יצחק רבין?

יצחק רבין

רבין

נולד ביום 1.3.1922 בירושלים היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל. היה ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.
הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בבית הספר החקלאי ע"ש "כדורי" בגליל התחתון בשנת 1940. בתקופה זו הצטרף ל"הגנה" ולמד להפעיל כלי נשק. בעקבות חברו וידידו מנוער משה נצר הצטרף להכשרה בקיבוץ רמת יוחנן. עם ייסוד הפלמ"ח בשנת 1941 היה מראשוני המצטרפים. עבר קורס קצינים בג'וערה ובשנת 1945 התמנה לסגן מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח. בעקבות שיכנועו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון הסכים לוותר על המשך לימודיו באוניברסיטת ברקלי. מיד לאחר מכן מונה למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח. באוקטובר 1947 מונה לקצין המבצעים של הפלמ"ח.
בפרוץ מלחמת הקוממיות בדצמבר 1947 היה אחראי על גזרת ירושלים. בגיל 26 התמנה למפקד חטיבת הראל שהשתתפה בקרבות על פריצת הדרך לירושלים.
היה סגן מפקד מבצע דני לכיבוש רמלה לוד שהיה מבצע בסדר גודל של ארבע חטיבות.
לאחר המלחמה השתתף בשיחות להסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין מצרים שנערכו ברודוס. לאחר שהשתתף בלימודים בבית הספר לפיקוד ומטה בקמברלי שבאנגליה קיבל דרגת אלוף בצה"ל ומונה לראש אגף ההדרכה.
ראש הממשלה לוי אשכול מינה אותו ביום 25 בדצמבר 1963 לרמטכ"ל. שימש בתפקידו זה עד שנת 1968
בפברואר 1968 מונה רבין על פי דרישתו לשגריר ישראל בארצות הברית. בתקופתו חלה התקרבות משמעותית בין ישראל לארה"ב. לאחר שובו ארצה בשנת 1973 הצטרף למפלגת העבודה ונבחר לכנסת השמינית והתמנה לשר העבודה.
בעקבות ועדת אגרנט נאלצה גולדה מאיר ראש הממשלה להתפטר. רבין התמודד על התפקיד מול שמעון פרס וניצח. ביום 3 ביוני 1974 התמנה לראש הממשלה החמישי.
בשנת 1992 בעקבות הבחירות שנערכו בשנה זו נבחר רבין שנית לתפקיד ראש הממשלה כאשר הוא נושא גם בתפקיד שר הביטחון.
בספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו עם הפלסטינים ורבין הסכים להסכם. בעקבות הסכמים אלו הוענק לו ולשמעון פרס ביחד עם יאסר ערפת פרס נובל לשלום.
בליל 4 בנובמבר 1994 נערכה עצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב שבה התחבקו רבין ופרס ושרו יחדיו את השיר לשלום של מירי אלוני.
בגמר הטקס הוא צעד לעבר מכוניתו ונורה בשלוש יריות אקדח ששמו קץ לחייו.

בתחילת שנות השישים נרצחו שלושה אזרחים יהודים בישראל הרצח לא פוענח עד היום אבל מיד כשזה קרה הואשם צעיר ישראלי ברצח מאחר ולא מצאו אותו בביתו. כעבור חודשים רבים נמצאה גופתו בעין כרם בירושלים והתברר שהוא התאבד עקב מצוקה נפשית הרבה זמן לפני ששנים מהנרצחים נרצחו. כל הסיפורים על הרוצח הצעיר נעלמו והיו כלא היו. המיתוס לא התאים בכלל למציאות.
היו בוודאי עוד מקרי רצח בלתי פתירים שאני לא זוכר.

יצחק רבין
יצחק רבין