תגית: אדית וולפסון

הכיכר הלבנה בפארק ע"ש אדית וולפסון

הכיכר הלבנה בפארק ע"ש אדית וולפסון

 בתחילת שנות ה-70 הוחלט בעירייה על הקמת פארק, בתרומת בני הזוג וולפסון –

פארק אדית ןןלפסון

אידית ויצחק וולפסון תרמו ותורמים רבות במדינת ישראל. בית החולים בחולון נקרא על שם אידית כמו גם הפארק בתל אביב. יצחק יזם הקמת שכונת מגורים בירושלים שנקראת על שמו ועוד תרומות רבות ומגוונות בארץ.

 – בלב השכונות הנמצאות ממזרח לעיר והמקום שנבחר היה השטח מול בית הספר המקצועי "יד סינגלובסקי". שלושה אדריכלי נוף תיכננו את הפארק שנחנך ונפתח לציבור בשנת 1076. בלב הפארק הכינו מראש משטח מוגבה שעליו יופיע פסל סביבתי רחב היקף. לצורך הקמת הפסל הוזמן האמן דני קרוון. קרוון נתן שם לפסל "הכיכר הלבנה"

פארק אידית וולפסון

בשנת 1987 הוקם פסל חוצות זה, כמחווה לעיר תלֿאביב, במזרחה של העיר על גבעה קטנה בתוך גן על שם אדית וולפסון. מן האתר הזה אפשר להשקיף על רובּה של העיר תלֿאביב. מכאן עדיין אפשר לראות באופק את הים הכחול ואת בתיה הלבנים של תלֿאביב.

האתר מורכב מפסלים סביבתיים אחדים שיוצרים יחדיו את מכלול האתר הנקרא "הכיכר הלבנה".

המגדל הגבוה ממוקם בצד המזרחי – דרומי של הכיכר. הוא משמש כנקודת מוצא לשאר חלקי האתר. הוא בהקשרו של ציר התנועה (רחוב לה גארדיה) העובר מתחת לאתר. אפשר לטפס ולעלות לראש המגדל, ומשם אפשר להשקיף על העיר ולשמוע את רחש גלי הים.

כשעומדים על המגדל, כאשר הפנים מופנים אל הים, רואים מצד ימין בפינה הצפונית מזרחית של האתר "אמפיתיאטרון מרובע" שקוע. צורה זו לקוחה ממאגרי המים שנהגו לבנות בתחילת המאה לצורך השקיית הפרדסים הרבים שבסביבות יפו. בבריכות המים המקוריות נועדו המדרגות, כדי לרדת אל המים בחודשי הקיץ החמים. כאן, באתר, נועדות המדרגות לישיבה בצוותא ולשמיעת הסברים על האתר או למסתור מפני הרוח.

ממערב לאמפיתיאטרון ניצבת פירמידה דומה ל"אוהל גדול". את הרעיון ליצירת האוהל לקח האמן מאביו שהיה אחד החלוצים שישבו באוהל. הצל הנופל על הפירמידה קובע את הצורה של פתח האוהל. במבנה זה, דמוי האוהל, יש חריצים שבהם חודר האור, והחריץ הנמצא בקיר הדרומי הפנימי של האוהל מאפשר חדירת קרן שמש, הנעה על הרצפה בהתאם למהלך השמש, והשעה 12 בצהריים מסומנת על הרצפה. אין זה שעון שמש במובן המקובל של המילה, אלא זו קרן האור הרומזת לנו על מימד הזמן וכיצד הוא עובר.

פארק אידית וולפסון

האמן הכין מערכת מדרגות שעולות בקו ישר אל "האתר – פסל חוצות", כדי להראות שהוא משמש מעין מזבח שיש לעלות אליו. במרכז המדרגות יש חריץ, שבו זורמים מים המסמלים את המשכיות החיים. המשך החריץ הוא עד לשני הקירות הניצבים במרכז האתר. מצד ימין רואים את אותו מאגר מים שממנו הם נובעים. בזרימת המים רואים השתקפויות אור רוטטות ככל שעולים במעלה המדרגות.

האמן דני קרוון, הרגיש צורך להוסיף לפסל חוצות זה גם כיפה כצורה ארכיטקטונית שתשתלב בצד המשולש, המלבן והקובייה. כך יכול היה להוסיף את אזכור המזרח וגם להוסיף עוד מימד ארכיטקטוני.

ה"אתר – פסל" עשוי כולו בטון לבן. הבטון הוא חומר בנייה מודרני המתאים לעיר שהיא עיר מודרנית. הצבע הלבן המקורי הוא הצדעה שקטה של האמן למייסדי העיר תלֿאביב שמשוררים שרו לה שהיא "עיר לבנה". כך גם הייתה העיר בשנות השלושים המוקדמות, כאשר הריכוז הגבוה ביותר של אדריכלי הסגנון הבינלאומי (ה"באוהאוס") התרכז בתלֿאביב והעיר קיבלה את הצבע הלבן.

מספר תמונות שצלמתי במקום