פרעות תרפ"ט – שמחה חינקיס

פרעות תרפ"ט -שמחה חינקיס

לקראת הקיץ של שנת 1929 יצאו ראשי השלטון הבריטי מהארץ לחופשת מולדת באנגליה. גם ראשי התנועה הציוני וראשי היישוב היהודי בארץ יצאו לחו"ל כדי להשתתף בקונגרס הציוני ה־כ"א. בשנת 1927 וגם 1928 עלו יהודים רבים לארץ והערבים חשו שהארץ נשמטת מתחת לרגליהם. בכל השיחות שניהל דוד בן־גוריון עם מוסא עלמי, עסקן בכיר ברשות הפלסטינית בארץ ישראל על מצב של שלום בין היהודים לערבים בארץ ישראל דרש תמיד האחרון להפסיק את העלייה הציונית ארצה כתנאי להשמת שלום ואחווה בין היהודים לערבים. מוסא עלמי ניהל את השיחות בחסות או ברשות חג' אמין אל חוסייני וזה דרש ממנו לא לוותר על קוצו של י' בעניין העלייה הציונית לארץ.

ביום 23 באוגוסט 1929 החלו פרעות קשות ביותר מצד הערבים כנגד היהודים בעיקר בערים חברון וצפת. עשרות נרצחו עד שהצבא הבריטי הסכים להתערב ולהביא את הסדר הציבורי למצב שניתן להמשיך ולחיות בארץ ישראל. בחברון נפסק היישוב היהודי שהיה בעיר מאז הגיע לשם אברהם בן תרח מחרן.

גם ביפו התפרעו הערבים ותקפו את בית החרושת "היוצק" שהיה לא הרחק משער הכניסה למקווה ישראל, ואת בית החרושת לספירט שהיה בפאתי שכונת אבו כביר.

ארבעה בחורים חברי "ההגנה" בתל אביב בנימין גולדברג, משה הררי, ברוך רוזין ויצחק פיינגולד יצאו להגיש להם עזרה ולחלץ אותם מתוך בית החרושת. כל הארבעה נרצחו על ידי ערבים בהתקפה זו.ברחוב סלמה התארגנו ערבים בתוך פרדס שהשתרע מרחוב העלייה ועד לרחוב גבעת הרצל לקראת פריצה לתוך תל־אביב. ברחוב סלמה פינת העלייה הייתה תחנת משטרה שבה שרת קצין יהודי בשם שמחה חינקיס הוא הצטייד ברובה ויצא עם עוד שוטרים לקראת הערבים וירה לכיוונם. השוטרים ראו בכך סיום תפקידם ושמחה המשיך לתוך הפרדס ופרץ לתוך בית שהיה בפרדס וירה והרג ערבים אחדים.

פעולה זו לא מצאה חן בעיני השלטון הבריטי והמפקד הבריטי של משטרת יפו ריגס, ערך חקירה מהירה ומצא שהיורה הוא שמחה חינקיס והעמידו למשפט. הוא נידון למוות והולבש בבגדים אדומים. בערעור שהוגש בעזרת עו"ד שהעמידה "ההגנה" לרשותו הומר העונש והוא נידון ל-15 שנות מאסר. בשנת 1935 זכה בחנינה במסגרת החנינה הכללית של השלטון הבריטי.

שמחה חינקיס

נולד ברובנה, שבפלך ווהלין, ביום כ"ט בתמוז תרס"ז. הוא למד ב"חדר" ומילדותו נטה למעשי כוח וגבורה. בן 14 יסד עם חבריו קבוצת כדור רגל בעירו ושיחק בו כשלש שנים. אח"כ עבר לשחק בקבוצת ה"חשמונאים" ב"מכבי". הצטרף לתנועת "החלוץ" של הציונים הכלליים ברובנה, עשה שנה אחת בהכשרה וב-1925 עלה ארצה ועבד בתל-אביב בבנין והמשיך בפעילות ספורטיבית ככדורגלן ב"הכח" ואח"כ הצטרף ל"הפועל-אלנבי" בתל אביב. הוא נענה לקריאת מוסדות היישוב אל צעירי ישראל שיתגייסו למשטרה, והתגייס ב-1927 למשטרה ונשלח לשרות ביפו, שרת כקצין בתחנת המשטרה באבו-כביר.

בחודש יוני 1935 נערך משחק כדור רגל בין קבוצת "הפועל אלנבי" לבין קבוצת כדור רגל נבחרת מצרית. המשחק נערך לכבודו של שמחה חינקיס. תזמורת ניטגנה לפני תחילת המשחק והוענק לו זר פרחים גדול והוא הוזמן לרדת לכר הדשא ולבעוא את בעיטת הפתיחה. (הפועל ניצחה 3:0).

האב השכול יצחק לייב גולדברג העניק לשמחה חינקיס מגרש לבניית ביתו בשכונת תל בנימין שהנדיב הקים לזכרו של בנו בנימין שנרצח בהתקפה שעצר שמחה חינקיס.

כתיבת תגובה