אנחנו היינו כאן לפניכם ונהיה פה אחריכם

"אנחנו היינו כאן לפניכם ונהיה פה אחריכם"

את המשפט הזה אמר ח"כ ג'מאל ז'חאלקה מעל דוכן הנואמים באולם המליאה בכנסת. הוא לא בדק את משמעות המשפט כי הוא שמע אותו פעמים אחדות בעבר מפי בכירים מבין ערביי ישראל ומפי ערביי השטחים. עוד אימרה יש לערבים שעיקרה כאשר מזכירים את מלחמת העצמאות הם מיד טוענים שזו הייתה מלחמת "הנכבה". "האסון" שנפל עליהם. הם רק שכחו שהם בכלל לא יצאו למלחמה הם ישבו בבית. לצערי ישראלים ויהודים לא מגיבים למשפטים אלו והם הופכים לאט לאמת צרופה. כנראה, לכן החליט בּיבּי לעלות לדוכן ולהעמיד דברים על דיוקם ואמר לו לח"כ ז'חאלקה: חלקו הראשון של המשפט הוא לא נכון והחלק השני לא יהיה. אני לא אחראי על נבואתו של ביבי למרות שהוא ראש ממשלתנו, אבל מזה כ-2,000 שנים נעלמה הנבואה מעל ארץ הקודש. לכן אין לדעת מה יֵלד יום חדש. אבל כדאי לשים סוף למשפט הזה ולסדר את העניינים.
לא צריך לפנות להיסטוריונים כי כל צד יטען שההיסטוריון האחר מסלף את הדברים. אז בבקשה מחברי הכנסת הערביים שיפנו לאפיפיור (בקרוב הוא יבוא לבקר כאן) וישאלו אותו אם הוא זוכר או יודע שבערך 6 שנים לפני תחילת הספירה נולד בארץ יהודי שקיבל את השם ישוע והמלך היהודי ששלט בדיוק בתקופה זו בארץ, הורדוס, שמו, רצה להרוג אותו ולכן הילד הקטן בעזרת הוריו ברח למצריים. האפיפיור לא יכחיש את הדברים שפירושם הפשוט שכבר לפני 2,000 שנים חיו כאן בארץ הקודש יהודים ואפילו הייתה להם ממלכה ומלך.-אני לא יודע כמה שנים קודם לכן חיו יהודים בארץ ישראל –  הנציב העליון מטעם שלטון רומא פונטיוס פילטוס שלפני זמן מה מצאו את כיסאו בקיסריה העלה את ישוע על הצלב ומעל לראשו כתב "ישוע מנצרת מלך היהודים" כדי שלא יהיה איש שיגיד שלא מבין מה קרה פילטוס בכבודו ובעצמו כתב זאת בשלוש שפות. עברית, יוונית ולטינית. זאת אומרת  שיש לנו עוד מלך יהודי בארץ ישראל.
אחרי שנת 324 לספירה פרחה הדת הנוצרית בארץ ובשטחי ממלכת רומא, והם קבעו את מהלך החיים באזורינו. מלחמות רבות ואכזריות באו על העם היהודי. הרומאים טבחו בהם עם סיבה כלשהי ולפעמים גם ללא סיבה. אבל הם היו כאן.
את ארץ ישראל החלו המוסלמים לכבוש בשנת 628 בתחילה את עזה ולאחר מכן הם מתקדמים דרך לוד עד שהסולטן אבו עמר כובש את ירושלים בשנת 638 מידי הביזנטים. זו למעשה הפעם הראשונה שמגיעים לארץ ישראל ערבים בני דת האיסלאם שנולדה שנים אחדות קודם לכן במדבריות ערב ולאחר שהצליחו לבסס את שלטונם על הערים מדינה ומכה הם יוצאים לכבוש את שאר העולם בהתאם לציווי המופיע בספר הקדוש "הקוראן".
מלחמות קשות מתחוללות בכל רחבי ארץ ישראל בין משפחות המוסלמים על השאלה מי ישלוט בארץ ישראל. הבעיה הזו נפתרת בהופעתם של הנוצרים מאירופה שנושאים על גופם את סימן הצלב. ביום 15 ביולי 1099 נכנסים הלוחמים הצלבנים לתוך ירושלים ופשוט שוחטים את כל התושבים ללא הבדל אם הוא יהודי או ערבי. הצלבנים שולטים על הארץ וקוראים לממלכתם "ממלכת ירושלים". בשנת 1187 מצליח הסולטן המצביא צ'לאח אל דין לאחד את הכוחות המוסלמים גם היושבים בסוריה וגם אלו שבמצריים תחת שלטונו. והוא מצליח לנצח ולחסל את כל הצבא הצלבני הנמצא בארץ בחודש יולי 1187 בקרב הידוע כקרב קרני חיטין. בקרב זה בא הקץ לשילטון ממלכת ירושלים הראשונה. מתוך כוונה למנוע מסעי צלב נוספים הוא השאיר את כנסיית הקבר על מכונה ואפילו שיפץ אותה אך את מפתחות הכניסה לכנסייה הפקיד בידי שתי משפחות מוסלמית המחזיקות במפתח עד עצם היום והן שפותחות את דלתות הכנסייה כל יום.
במסע הצלב השלישי כעבור כ-4 שנים שיצא מאנגליה בפיקודו של המלך ריצ'רד לב ארי, נוצח צ'לאח א-דין בקרב על עכו. עיר אחר עיר נכבשה על ידי המלך האנגלי והדבר הביא לחתימת חוזה בין צ'לאח לבין ריצ'רד ברמלה בשנת 1192 שבה הוחלט כי ירושלים תהיה תחת שלטון מוסלמי אבל לנוצרים תהיה הזכות לבקר בה כיחידים ולהתפלל בכנסיית הקבר. בשנת 1193 מת צ'לאח א דין ונקבר בדמשק. הוא נשאר בזיכרון כמצביא החשוב והחזק ביותר שהיה למוסלמים.
הצלבנים גורשו סופית מארץ ישראל ביום 15 ביולי 1291 כאשר במחווה קצת תיאטרלית ירד לסירה הצלבן האחרון כשהוא עוטה את מחלצותיו, מנמל עתלית והסירה הייתה אמורה לקחת אותו בחזרה לאירופה. אך עם צאת הסירה לים הפתוח בא גל וקילקל את ההצגה והצלבן נפל למים וטבע.
את הארץ כובשים בסערה המונגולים וכעבור זמן קצר הממלוכים ולאחר מכן מגיעים העות'מנים שכבשו את תורכיה והשתלטו עליה והחילו את שלטונם עליהם (בדיוק כמו העלווים בסוריה) בשנת 1416 כובש סלים הראשון את הארץ וכעבור שנים אחדות בשנת 1420 ירש סולימן המחוקק את הסולטנות ונותן הוראה לבנות מחדש את חומות העיר העתיקה בירושלים. ליד שער יפו יש שני קברים של מוסלמים שהיו בעלי הבניין שבחצרם נקברו ומדריך כלשהוא המציא אגדה יפה שסולמיאן הורה להרגם בגלל שלא הכלילו את שטח הר ציון בתוך החומות.
בגלל שיקולי כלכלה החליטו האנגלים לצאת למלחמה כנגד גרמניה. האנגלים עשו מאמצים גדולים לצרף אליהם את צרפת ואת רוסיה. הגרמנים הסכימו ממש בלא רצון לצרף אליהם את תורכיה. (מזלנו הוא שהתורכים הצטרפו לגרמניה ולא לאנגליה. כי אז הם היו שולטים פה עד היום) מלחמת העולם הראשונה שינתה את מפת המזרח התיכון, שם ומעמד שהעניקו הבריטים לאזורינו. מתוך רצון לקרב את הצרפתים חתמו על הסכם סייקס פיקו שחילק את השטח עוד לפני הניצחון ובו סוכם כי הצרפתים יקבלו את חלקו הצפוני של הארץ. הם לא התמהמהו וייסדו מדינה חדשה, לבנון. כדי לקרב אליהם את הבדווים החולשים בהמוניהם על המדבר הערבי וכדי למנוע מהם לחבל בעבודת הצבא הבריטי. הבטיח בהצהרת כוונות הנציב העליון הבריטי במצריים מק-מהון לשריף חוסיין שלאחר הניצחון הוא יקבל ריבונות על שטח במדבר הערבי.
בלחץ כבד של הרברט סמואל נרתם השר סייקס לעזרת התנועה הציונית שישבה בלונדון והצליח לקבל מהלורד בלפור מכתב עם הצהרת כוונות דומה למכתב שניתן לשריף חוסיין. התנועה הציונית לא שקטה על שמריה וחיים וייצמן שעמד בראשה פעל להסביר לכל אחד שהמכתב הוא התחייבות של בריטניה להעניק מדינה לעם היהודי. סייקס פעל לקבל אישור של הממשלה הבריטית למכתב כך שהמכתב הוא כבר לא מכתב פרטי של לורד אחד לחברו כי אם מסמך ממשלתי. לעזרתו של וייצמן בא סיום המלחמה בניצחון מוחץ של הבריטים. הם ביקשו לקבל תחת חסותם את השטח שכבשו. אך הוסבר להם שיש מוסד מפקח שנקרא "חבר הלאומיים" המוסד שהיה לפני האו"ם. ראשי חבר הלאומיים הסבירו לבריטים שניסו להתחמק שיש לקיים את מכתב הכוונות של הלורד בלפור. רק לאחר שראש הממשלה קלמנט אטלי הבין שלא יצליח להתחמק והרברט סמואל שהיה בריטי, ציוני ודתי הסכים לשמש כנציב הבריטי העליון למזרח התיכון, אטלי הסכים לקבל את המכתב והוא נכנס לכתב המנדט בסעיף הראשון. כך יצא שהחיילים הבריטים שהגיעו לכאן וגם הנציב הבינו שהם באים להעניק ליהודים מדינה משלהם.
כל זה החזיק כמה רגעים היסטוריים. בשנת 1922 הגיע שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל לירושלים והתיישב במשרד הנציב באוגוסטה ויקטוריה שעל הר הזיתים ושירטט על המפה את השטח שינתן לבנו הצעיר של חוסיין החלקה קיבלה את הכינוי "עבר הירדן" כעבור זמן בהסכמת בן גוריון הכריז עבדללה על מדינתו כממלכה והוא הפך למלך ירדן.
הערבים שנשארו בארץ מהים ועד הירדן קראו נכון את המפה שהשטח הנותר יימסר ליהודים כמדינה והחלו להתקומם במלחמות קשות ומרות. המלחמות הגדולות היו 1 במרס 1920 בתל חי, כעבור חודש 4 באפריל 1920 בירושלים, 1 במאי 1921 ביפו, 3 באוגוסט 1929 בחברון ובצפת. מלחמה ארוכה החלה ביום 19 באפריל 1936 ונעצרה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. גם בין המלחמות הנזכרות לעיל היו מעשי רצח ושריפת שדות. כל המלחמות הללו הביאו את הבריטים להבין שלא יוכלו לשלוט כאן בנחת ולכן הביאו לכאן ועדה שתחליט כיצד ניתן לפתור את הבעיה. הוועדה החליטה בתמיכתו ובעידודו של חיים וייצמן לחלק את הארץ בין שני העמים היושבים בה. כדי לרצות את הערבים וגם בגלל שהם היו הרוב בארץ הוועדה המליצה לתת להם יותר שטח. (למזלנו) חג' אמין אל חוסייני וההנהגה הערבית לא רצתה בכלל לשמוע על חלוקת הארץ. הם רצו את הכל ושהיהודים ילכו לים, והקרבות בין היהודים לערבים נמשכו עד אוגוסט 1939.
לאחר המלחמה העולמית והאסון שנפל על העם היהודי התערבה אמריקה בנעשה פה וביקשה לאפשר ליהודים להיכנס לארץ. הבריטים בהמלצת הערבים התנגדו לכך נמרצות. החלה תנועת העפלה של עולים מאירופה ניצולי המלחמה. הגיעו לכאן 220,000 יהודים. הבריטים לא יכלו להשתלט על הנעשה בארץ. הם החליטו להתחכם ולהעביר את הבעיה לאו"ם שהוא יחליט מה ואיך ניתן לשלוט על תושבי הארץ המרדניים. הבריטים כנראה חשבו שהם יקבלו מנדט חדש יותר משופר מבחינתם. העולם חשב אחרת וביום 29 בנובמבר 1947 הוחלט על חלוקת הארץ לשני העמים היושבים בה. שוב הערבים התנגדו. אבל הבריטים הבינו שהם צריכים לעזוב ובהחלטת הממשלה הבריטית נקבע יום 15 במאי 1948 בחצות הלילה יעזבו הבריטים את הארץ. שני העמים היושבים כאן שמחו כל אחד מסיבותיו הוא. ברגע שהבריטים הודיע שהם יעזבו כינס בן גוריון את מועצת מפא"י והם קיבלו החלטה שאסור להפסיד רגע כי אין מצב של ואקום בפוליטיקה ואם הבריטים עוזבים אנחנו נכריז על מדינה. ערביי ארץ ישראל התנגדו וסרבו לקבל את הדבר שתוכרז מדינה יהודית בארץ ישראל. ערביי הארץ פנו אל מדינות ערב הסובבים אותנו וביקשו את עזרתם. מדינות ערב התנגדו להכרזת מדינה והודיעו שיתקפו את המדינה ביום לידתה וכך עשו. חיל האוויר של מצריים תקף את תל אביב ונהרגו ונפצעו יהודים רבים. כשצה"ל הוקם הוא יצא להגן על גבולות המדינה ונלחם כנגד 7 מדינות ערב שתקפו אותנו. ערביי הארץ לא השתתפו במלחמה הם חיכו שהצבא הסדיר של מדינות ערב יעשו להם את העבודה. זה לא הצליח ומדינת ישראל חיה וקיימת.
עכשיו בא ח"כ זחלקה וטוען שהוא היה כאן קודם.

מחשבה אחת על “אנחנו היינו כאן לפניכם ונהיה פה אחריכם

  1. המאמר יפה ומפורט היסטורית.לדאבוני' היו צריכיםלהתחיל ממקורות התנך ככתוב "כי לכם נתתי את הארץ".
    לדעתי יש להמשיך בעשיה הרי לא המדבר מצליח כי הצלחה בידי העושים.
    האם הח"כ הנכבד לא למד כלום מ"האביב הערבי? ממלכות שחשבו כמוהו נמצאים בתהליך של מרחץ דמים מתמשך.צא ולמד.

כתיבת תגובה