דוד המלך

דוד המלך

לפי המסורת היהודית, המשיח היהודי יבוא מאחד מצאצאיו של דוד המלך. דוד נחשב למשיח ולבחירתו החביבה של האל הכול יכול של היהודים. אז בוא ונראה מי הוא דוד בן ישי.

ראשית, אם שם אביו נזכר בתנ"ך סימן שהיה איש חשוב. את זה אנו יכולים לראות גם מכך ששמואל הנביא מזמין אותו אל שולחן הכבוד כאשר הוא מגיע לבית לחם להקריב קורבנות ולהתפלל בציבור.

אבל דוד מבצע כמה עברות על חוקי התורה ונראה ונבדוק אחת מהן. בזמן היותו מלך הוא שולח את הצבא למלחמה. הוא עצמו נשאר בארמונו, ומאחר ומשעמם לו הוא יוצא לנפוש על גג ביתו. מהגג הוא רואה בגג קצת יותר נמוך מגגו שלו אישה יפה מתרחצת. הוא לא מסתיר את עיניו אלא מסתכל היטב כי לפניו מחזה מרהיב צעירה יפה עירומה לחלוטין והיא מתרחצת. מנין אנו יודעים זאת זה כתוב במפורש בתנ"ך, לא ברמז, בספר שמואל א',  ואני מאמין למה שכתוב. לא למה שמחוק. הכתוב הוא הנכון.

דוד מזמין אליו אחדים מעבדיו לברר מי היא האישה הזו, מה שמה ומה היא עושה על הגג. לאחר שהבלשים יצאו לברר, הם באים לסבר את אוזנו, זאת היא בת שבע אשתו של אוריה החיתי שהוא אחד מהגיבורים שלך אדוני המלך. דוד שיש לו נשים למכביר אין מה לדאוג למלך בנושא הזה.

וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ. מבקש להביא את בת שבע אליו. בת שבע מסבירה לו שהיא אשת איש. לכן היא לא נשארת לישון בביתו של דוד המלך ובבוקר היא שבה חזרה לביתה. כעבור חודש או יותר היא מעבירה לו מסר "הרה אנוכי" דוד מבין שעשה טעות והעם יראה את מה שעשה והוא מנסה לטשטש את התקלה. כך כתוב בספר שמואל ובהתאם להוראתו של המלך שולח יואב – אחיינו של המלך – שהוא במקרה גם שר הצבא, את אוריה החיתי אל דוד המלך לקבלת הוראות. המלך דוד אומר לו "וַיוּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ" שזה מעין קוד מוסכם בימי התנ"ך לבצע את המצווה. במקרה שלנו מצוות פרו ורבו. אוריה שלא היה בדיוק טיפש הכי גדול, עובדה שהיה אחד הקצינים הבכירים של המלך למרות שלא היה יהודי, הוא היה חיתי,  כנראה שמע קצה של רכילות, מבין העבדים המסתובבים במסדרונות בית המלוכה והחליט שלא יירד לביתו ולא יעשה את מה שהמלך אמר לו לעשות. המלך לא ציווה עליו אלא הציע לו לרדת לביתו ולנוח מעט. הוא נשאר לישון בין שאר העבדים. כך כתוב בתנ"ך אני לא ממציא את זה אני מאמין למסמך הכתוב בספר שמואל.

דוד מבין שהוא לא מצליח לפתור את הבעיה בדרך זו ולכן הוא מחליט לשנות את הטקטיקה. הוא שולח את אוריה חזרה לשדה הקרב עם מכתב הנחיות אל יואב בן צרויה שר הצבא. כפי שכתוב בספר.שמואל ב' פרק י"א פסוק ט"ו "וַיִּכְתּוֹב בַּסֵּפֶר, לֵאמור: הָבוּ אֶת אוּרִיָּה, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, וְנִכָּה וָמֵת".

כנראה שאוריה החיתי לא ידע לקרוא עברית או ארמית בשפה שדוד כתב. כי לא נראה לי שאם קיבל את המכתב הוא לא מציץ לראות מה כתוב בו. דבר שכל אחד היה עושה מתוך סקרנות. אם היה מבין היה בורח בחזרה אל בני עמו ומתחבא.

אוריה נהרג בשדה המערכה ומה אומר על כך המלך דוד לשליח שמודיע לו על מותו של אחד הגיבורים שלו, קצין בכיר בצבאו? כִּי-כָזֹה וְכָזֶה, תֹּאכַל הֶחָרֶב; בפירוש הוא בעצם שמח שפקודתו נתמלאה ואוריה החיתי מת. עכשיו סלולה הדרך לקחת את בת שבע אליו הביתה בצורה חוקית. זה מה שהוא עושה מיד, הוא נושא אותה לאישה. היא בהריון ממנו, הוולד שייולד לה הוא ממזר לפי חוקי התורה והיא בעצם אסורה עליו, אבל כל זה לא מפריע לו.

אלוהים לא מסכים למצב החדש הזה כי דוד הוא חביבו של האל הגדול והנורא והוא מייעד לו עוד תפקידים חשובים. האל שולח אליו את נתן הנביא לטיפול ולהסברים. נתן הנביא מבין שדוד לא חושב בכלל שהוא אשם במשהו ולכן הוא נוקט צעד מתוחכם. נתן הנביא מספר לדוד המלך סיפור, כמו בכל סיפורי האגדות. היו היה פעם… שמואל ב' פרק ב' פסוק א'. דוד ששומע את הסיפור פשוט מתרגז ומוציא פסק דין מוות כנגד האיש הרע. נתן הנביא ממהר לפתור את התעלומה ואומר למלך "אתה האיש"  יכול להיות, וזו כבר פרשנות שדוד המלך לא הבין את המשל וחשב שמדובר בשאול המלך שגם אצלו קרה דבר דומה, ולכן פסק "בן מוות האיש", אבל נתן הנביא מרגיע אותו וגם מספר לו שהאל הגדול והנורא אוהב אותו וסלח לו בשלב זה ולא מוציא אותו להורג כפי שדוד המלך פסק. ברור מתשובתו של דוד שהוא לא מבין את חטאו או שהוא חושב שלו הכל מותר, הרי הוא המלך. נשאלת השאלה למה ויתר האל לדוד המלך על חטאו זה והיו עוד חטאים שגם עליהם האל סולח לו. דוד מודה מיד באשמה ואמר "חטאתי לה'", הוא לא מנסה להתכחש לחטא, ומביע חרטה מוחלטת.

הדבר השני, דוד קיים את הדיבר החשוב ביותר בספר התורה. זהו הדיבר שיש בו שכר ועונש. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכו ימיך על האדמה". דוד מכבד את אביו וכאשר מגיעים אליו שליחים אל המערה שבה הוא חי בעת החגיגות הנערכות בבית לחם, להודיעו לבוא ולהתייצב בפני אביו, הוא לא מהסס לרגע כי אם מיד רץ ומגיע. בדרך הוא מסלק מעל בגדיו את העשבים והגבעולים הדבוקים אליו כדי להראות קצת אנושי ומסודר אבל הוא לא יעכב את אביו אפילו לא לשנייה אחת מיותרת.

כתיבת תגובה