האיש שהציל את מנחם בגין ממוות בטוח

סיפורו של האיש שהציל את מנחם בגין ממוות בטוח

האיש שהציל את מנחם בגין[לפעמים צריך מזל כדי לחוות את ההיסטוריה. אני יושב ליד בן אדם נחמד ופתאום אני רואה שצלם מצלם אותו אני מצביע על הצלם ושואל אותו למה אתה מצלם? – אתה יודע מי זה? שואל הצלם. אני פונה אל האיש ובצניעות רבה, ואת זה אתם יכולים לראות בתמונה השנייה, אני שואל אותו מה הסיפור].

"הגעתי לארץ בשנת 1936 בהיותי כבן 13. הצטרפתי לסניף בית"ר בתל אביב, וכמו חברים אחרים בסניף גם אני הצטרפתי לתנועת האצ"ל בתחילתה המפקדים ראו שאני חרוץ ומהימן והשתתפתי בפעולות אחדות. למחייתי עבדתי במסגרייה. לאחר המלחמה הגיע ארצה מנחם בגין וכידוע לכל הוא קיבל על עצמו את הפיקוד על אצ"ל ואני השתתפתי בפעולה הראשונה כנגד מחלקת העלייה ששכנה ברחוב אלנבי בתל אביב. את בגין הכירו מספר מועט ביותר של אנשים בארץ כולל מבין חברי האצ"ל. בתחילת שנת 1945 העבירו את מנחם בגין להתגורר ביחד עם אישתו ובנו הקטן ברחוב הבשן שבקצה הצפוני של העיר. זה היה בית קטן חד קומתי עם גג רעפים שעמד בקצה החצר. באחד הימים קרא לי איתן לבני שידעתי שהוא קצין המבצעים של הארגון ואמר לי מאחר ואתר בחור מוכשר ואני סומך עליך לך לרחוב הבשן שם יש בית קטן עם זוג זקנים תגיד שאני שלחתי אותך אל תשאל שאלות ותסדר להם פעמון בשער הכניסה לחצר. הלכתי ראיתי יהודי עם זקן קטן יושב ולומד תורה. לא שאלתי שאלות פשוט התקנתי פעמון בשער הכניסה".

[יש הגיון בריא בהתקנת הפעמון כדי שדירי הבית יוכלו לדעת מי נכנס לחצר ויש לפחות חמישים צעדים עד שהאורח או האורחים יגיעו לדלת הכניסה לבית זה זמן מספיק להתכונן לקראת האורח]

שלמה דולה"למחרת דיווחתי לאיתן לבני המשימה הפשוטה בוצעה. יופי ענה לי איתן אתה יודע מי האיש עם הזקן שאצלו היית לא עניתי לו אמרת לי לא לשאול שאלות אז לא שאלתי ואני לא יודע. זה הזקן. עכשיו אתה מספר לי.

[לפי חוקי הקונספירציה של מחתרת אסור היה לספר לחייל מהשורה מי הוא המפקד ובוודאי שלא בארץ שבה שלטו הבריטים והיו עוד רבים שהיו שמחים לדעת מי זה בעל הזקנקן. אבל לדעתי איתן עשה נכון שסיפר לו. כדי שיידע שלא להשתמש בביצוע העבודה הזו כדוגמא לקבלת עבודה דומה אחרת במקום אחר. בנוסף איתן סמך את ידיו על הבחור הצעיר שהוא חייל נאמן בארגון].

"כעבור כמה ימים פנה אלי איתן שנית ואמר לי שצריך ללכת אל ביתו של הזקן ולסדר אצלו משהו. הזמנתי את חברי כאח לי שרגא עליס אותו הכרתי עוד מעיר הולדתי לודג' שבפולין להתלוות אלי לביתו של הזקן. שרגא היה אינסטלאטור מומחה. כשהגענו לבית הוסברה לי הבעיה שמצריכה פתרון אפשרות מילוט למפקד במקרה של חיפוש בריטי. מישהו הציע לבנות דלת אחורית לבית ובמקרה הצורך אפשר יהיה לצאת מהבית אל הפרדס שהיה מאחורי הבית. שללתי את זה במקרה של חיפוש הבריטים מקיפים את כל האזור בעשרות חיילים ושוטרים. הפרדס הוא לא מחסה במקרה הזה. הצעתי לפתוח פתח בתקרת החדר בכל בית היה בדרך כלל בוידעם בגג. צרפתי דיבור למעשה ולקחתי את השולחן הקטן ממרכז החדר אל הפינה ועליו הנחתי כסא ניסרתי ריבוע בגג שהיה עשוי מלוחות עץ. בבית המלאכה של שרגא הכנתי מסגרת מברזל ואת המתקן החדש קבעתי בגג. בתוך הגג הכנתי מסתור כך שגם אם מישהו ימצא את הפתח ויציץ פנימה הוא לא יראה דבר רק קורות עץ" קיבלנו כוס תה והלכנו הביתה שמחים.

[כעבור זמן לא רב התעוררו בני הבית מרעש כבד והציצו החוצה וראו שריוניות עם פרוז'קטורים שמאירים את הסביבה. מתברר שמול הבית הקטן היה סליק גדול של ההגנה והבריטים שבתקופה זו לא אהבו כל כך את ההגנה באו לעשות חיפוש אחרי כלי הנשק והתחמושת. בגין לא חשב פעמיים ולא חיכה שמישהו יבוא לבקרו ועלה עם בקבוק מים אל הגג. הוא חשב שזה יהיה רק מספר שעות ולכן לא לקח איתו סנדוויצ'ים ומשהו לקרוא. זה ארך שלושה ימים והוא שכב שם מכורבל כתינוק בן יומו. אז אני ישבתי ליד ההיסטוריה ומתברר שהאיש צנוע בקושי רצה לספר.]

כתיבת תגובה