נמל יפו

נמל יפו

נראה בעליל כי יפו העיר והנמל, הוא העתיק ביותר בעולם הידוע. בתנ"ך מופיע נמל יפו ארבע פעמים.  לראשונה

בספר יהושע מסופר על התנחלות השבטים וחלוקת הארץ בשנת 2500 לבריאת העולם. בני שבט דן קיבלו נחלה באזור שנקרא עד גוש דן. ושם מסופר על הגבול שעבר ליד העיר יפו.

מ"ה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן מ"ו וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפו.

 שלמה המלך עולה על כס המלכות בשנת 2924 לבריאת העולם וכעבור 4 שנים נכונה מלכותו בידו הוא רוצה לקיים את מצוות אביו דוד ולהקים את בית המקדש לאלוהיו. זהו הבית שאנו קוראים לו בית המקדש הראשון. אבל שלמה המלך היה כל כך חכם שידע והבין שאילו את הידע לבנות בית כל כך נשגב והוא גם לא ימצא אדריכל מומחה בכל הממלכה שלו ולכן שלח מכתב מלא חנופה אל מלך צור שהוא ידע שיש לו את הידע האמור. שלמה המלך קיבל את האדריכל המיוחד הזה בצירוף עצי הבנייה לבניית הבית. גם מלך צור לא היה קוטל קנים וידע שהחלק הקשה והמסובך בהעברת עצי הבניה לירושלים היא בחלק היבשתי של המהלך. לכן הוא מציע לשלמה שעבדי חורם יעבירו את העצים בצורת רפסודות – כפי שעושים עד היום בנהרות אירופה – עד לנמל יפו. לפי הגיאולוגים והתיאולוגים כנראה שכוונתו למקום שהוא כיום פתחת השפך של הירקון לים. נראה לי קצת מסובך הפרשנות הזו. ידוע שנהר הירקון סטה ממסלולו בעבר הרחוק ונטה מהכיוון הקודם שעבר בערך ליד אצטדיון בלומפילד של ימינו ונכנס לים התיכון לא הרחק מהברך הידוע של יפו.

וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רפסודות, עַל-יָם יָפוֹ; וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם, ירושלים.

 ספר יונה שהוא ייחודי מכל ספרי התנ"ך מספר לנו בין השאר על מרכזיותה וחשיבותו של נמל יפו. לפי הכתוב ברור שהנמל הוא גדול והרבה אוניות בו. כי כאשר יונה הנביא רוצה בשנת 3150 לבריאת העולם לברוח מפני האלוהים הוא בורח אל נמל יפו כלומר שזהו הנמל היחידי של ארץ ישראל והוא מחפש בנמל אוניה מיוחדת אוניה הנוסעת רחוק ככל האפשר ויונה צריך לחפש כלומר שיש בנמל כמה אוניות לא אחת. תרשיש על פי המסורת הייתה עיר נמל בפורטוגל שאליה היו מביאים את הצייד מאפריקה ומשם מחלקים לכל העולם הידוע אז.

ג' וַיָּקָום יוֹנָה לִבְרֹוחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳונִיּיָה בָּאָה תַרְשִׁישׁ,

 כאשר עלה כורש בשנת 3391 לבריאת העולם על כסא מלכותו בפרס הוא מקבל פקודה מאת האלוהים שעליו לבנות מחדש את בית המקדש. הוא שולח את ראשי הקהל שהגלה נבוכדנצאר בחזרה לירושלים ונותן להם רישיון לבניית הבית. אין להם אפשרות לבנות לא היה להם את הידע הדרוש לכך, לכן הם בונים קודם כל מזבח שיוכלו לקיים את המצוות הקשורות בהעלאת קורבנות. גם הם פונים לצידון וצור ומבקשים להביא עצי ארזים כפי שעשה לפני כמה מאות שנים המלך שלמה. את בניית בית המקדש הם דוחים לפחות לעוד 17 שנים עד שהגיעו דרך נמל יפו עצי הארזים.

ז וַיִּתְּנוּ-כֶסֶף-לַחֹצְבִים, וְלֶחָרָשִׁים; וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן, לַצִּידֹונִים וְלַצֹּורִים, לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן אֶל-יָם יָפוֹא, כְּרִישְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס עֲלֵיהֶם.

כל כובש זר שרצה להיכנס לארץ היה צריך להיכנס לנמל יפו ואחרי הכיבוש הוא לא שכח להרוס את הנמל כדי שאחרים לא יוכלו לעשות כמוהו. הצלבנים בכמה מסעי צלב שהגיעו לארץ כדי לעלות לירושלים להציל את הקבר הקדוש עברו בנמל יפו. הגדיל לעשות המלך הצרפתי לואי החסיד שבגלל מצוקה אישית בנה מחדש את חומותיה של העיר והציב בחומה מגדלים. נפוליון שמגיע לארץ ישראל בשנת 1799 נכנס גם וכובש את העיר במשך מספר שעות. מציב חייל משמר בעיר וממשיך את דרכו צפונה כדי לכבוש את עכו. כל הניסיונות לכבשה עלו בתוהו והוא נסוג שוב אל יפו וממנה ברח מהר למצרים.

הבריטים שכובשים את ארץ ישראל בעשור השני של המאה העשרים הופכים את נמל יפו לשמיש ביותר בעבורם. הם משתמשים בו להבאת גייסות והספקה ארצה. מיד לאחר המלחמה הם ממנים את שמואל טולקובסקי לביצוע המשימה הזו.

שמואל טולקובסקי  – יליד (1886) אנטוורפן, עיר הנמל של בלגיה. הצטרף בשנת 1908 לתנועה הציונית, ויצא ללמוד חקלאות במכון בז'אמבולו ולאחר שהוענק לו תואר מהנדס-אגרונום, עלה ארצה בשנת 1911.

במלחמת העולם הראשונה גורש לאלכסנדריה, ומשם נסע לאנגליה ועזר לד"ר חיים וייצמן ונחום סוקולוב בעבודתם הציונית, בעיקר בהשגת "הצהרת בלפור". בשנת 1918 היה המזכיר הכללי של המשלחת הציונית לוועידת השלום בוורסאי.

לאחר מכן חזר לארץ ושימש כיו"ר הוועד הפועל של מגַדלי ויצואני פרי ההדר ביפו. בשנת 1921 מונה על ידי השלטון הבריטי כיו"ר "המועצה להקמת נמל יפו".

לאחר קום המדינה שימש כקונסול כללי בשוויץ עד שנת 1956.

בנו דן, היה מפקד חיל האוויר הישראלי החמישי.

פרסם ספרים על נושא ההדרים בארץ, "תולדות יפו" ועל "יורדי ים יהודיים".

השלטון הבריטי ראה חשיבות גדולה לתפקידו של הנמל ולכן הם מביאים לארץ מהנדס רכבות שיתכנן המשך של מסילת הברזל משכונת נווה שלום ועד לנמל. מסילת הרכבת החדשה בעלת מסילה צרה שימשה בעיקר להובלת משאות ובעיקר ארגזים מלאים בפרי הדר שבהם נתברכה הארץ.

 כיום משפצים שוב ומחדשים את העיר העתיקה והנמל משמש לצילומי חתן – כלה בעיקר בערבו של יום. בנמל יש גם מעגן דייגים מסעדות והמקום הפך למקום בילוי ותיירות.

נמל יפו היום

 נמל יפו היום

כתיבת תגובה