כּל מִלָה מַזְכִּירָה לִי סִפּוּר רכבת בלי קטר

כּל מִלָה מַזְכִּירָה לִי סִפּוּר / יוֹסִי רֶנֶרְט   

                                                                             תשרי תשס"ח

 רַכֶּבֶת בְּלִי קַטָּר

 קראתי בעתון: "הקבלן ברח עם הכסף"  ונזכרתי בסיפורו של יוסף זִימַן, מוכתר נַחֲלַת-יִצְחָק, על הקבלן שבנה בשנת 1925 את הבית הראשון בנחלת-יצחק.

 "התקשרתי עם הקבלן מר יוסלביץ מעיר-גנים, שיבנה לי בית קטן ורפת. מר יוסלביץ עשה עבודתו באמונה, לא בתור קבלן, אלא כיהודי ציוני שרצה למשוך יהודי גולה ארצה (אני בטוח שלא הרויח בעסק הזה) ובזמן קצר גמר את עבודתו".

עִיר-גַנִּים (לימים רמת-גן) תוכננה להכיל בתי מגורים מוקפים עצים ופרחים, נבנתה על אדמת טרשים מצפון לשכונת בּוֹרוֹכוֹב של היום. כדי לפרסם ברבים את דבר הקמתה, יצאה מתל- אביב ביום 27.4.21 רַכֶּבֶת מיוחדת לטיול חד פעמי למקום. הנסיעה היתה בתשלום. בעברה מדרומה של המושבה הגרמנית "שׂרוֹנַה" (הקריה של היום), צפרה הרכבת בחגיגיות.

 הרכבת. איזה רכבת אתם שואלים, אז ככה – במלחמת העולם הראשונה, כבשו האנגלים את ארץ ישראל מדרום לצפון. בהתקדמותו מסיני, הגיע הצבא הבריטי בנובמבר 1917 עד לירקון. בסוף דצמבר צלחו הבריטים את הירקון תוך כדי לחימה, בהצליחם להדוף את התורכים עד צפונית להרצליה. אולם למשך תשעה חודשים, הגבול בין שני הצבאות נותר בקו אלכסוני מאזור הרצליה של ימינו ועד לסביבות כפר-סבא, ומשם לגב ההר עד לגדות הירדן. גנרל אלנבי החליט לרכז כח גדול וציוד רב ולהסתירם בפרדסים באזור רמת גן ושכונת בורוכוב.

 לקראת ההתקפה הוכנו דרכי עפר, הוצבו גשרים על הירקון והושלמה הנחת מסילת-ברזל צרה* (60 ס"מ) שתחילתה בנמל יפו וסופה בסביבת קיבוץ גְלּיל-יָם** של היום.

 הרכבת שהובילה ציוד ונשק, פעלה במלוא התנופה גם בלילות. בבוקרו של יום

19.9.1918 , כוחות הרגלים המרוכזים הסתערו על העמדות התּוֹרְכִּיוֹת ופרצו אותן. אז פרצו הַפָּרָשִׁים ושעטו במהירות דרך ואדי ערה לצפון הארץ. היתה זו התקפת הבזק הגדולה ביותר במלחמת העולם הראשונה. תבוסת התורכים בקרב זה, תרמה להחלטת שותפיהם הגרמנים להביא לסיום המלחמה.

באזור שכונת בורוכוב של היום*** עברה שלוחה של אותה מסילה, לצורך הסעת הציוד אשר הוסתר בפרדסי הסביבה ובמחנה הצבא הבריטי שהיה במקום. לאחר המלחמה, חכרו מקימי "עיר-גנים" מהשלטונות את המסילה ומספר קרוניות לצורך שינוע חומרי בניין וציוד.  בשלב מוקדם התקלקל הַקַטָּר. בשכונת בורוכוב השתמשו בלְבֵנִים אשר יוצרו במפעל "סִילִיקַט"  (בית כלל" של היום). גמלים היו מובילים את הלבנים לתחנת הרכבת בתל-אביב שם הועמסו על קרוניות והורצו על הפסים בעזרת פְּרָדוֹת וסוּסִים. בנוסף למסילה נותרו בשטח גם צריפים וצנורות מים, גם בהם נעשה שימוש.

 חלק קטן מפסי הרכבת ומאדני-העץ שימשו את תושבי המקום לבניית בתיהם. קצה השלוחה של הרכבת היה במחסני הבסיס הבריטי במורד רחוב תעש של היום. חלקי נשק וכדורים אשר הושארו שם, נאספו לשימוש "ההגנה".

 קיבוץ ארצישראלי א' – שכונת בורוכוב.

קבוצת בוגרי בתי ספר בארץ-ישראל התארגנה בקיבוץ שומריה של השומר הצעיר (לימים עין-שמר). בשנת 1932, הקימה מחנה אוהלים קטן על שרידי המסילה, דרומית לשכונת בורוכוב בשטח שהיה שייך לאביו של אחד מהם. לאחר שבועיים עברו למשך ארבע שנים לשטח בית-הקברות בנחלת-יצחק. כאן עיבדו את האדמה, עבדו במפעלים בסביבה ובעבודות שונות. קיבוץ "מסד" מגליציה הצטרף אליהם.בשנת 1936, היו הראשונים ל"חומה ומגדל" והקימו בעמק בית שאן  קיבוץ לתפארת – "ניר-דוד (תל-עמל)".****

* "טַרַאזִינָה"

** קיבוץ גליל-ים הוקם בידי "הבחרות הסוציאליסטית", ראשיתו בגבעתיים של היום, מזרחית לבית הקברות נחלת-יצחק.

*** בשנת 1922 הוקמה בארץ שכונת הפועלים הראשונה, היא "שכונת-בורוכוב"

****  על שם דוד וולפסון – ממנהיגי יהדות דרום-אפריקה, שהיה נשיא ההסתדרות הציונית אחרי ד"ר הרצל.

מקורות: עם נחלת-יצחק מראשיתה /יוסף זימן

            הרכבת ל"עיר-גנים" / אילן גל-פאר

            ארכיון  ניר דוד (תל-עמל)

            עדות מאת יהונתן ממלוק, בנו של הרוקח משכונות שרונה ובורוכוב.